1והננו מודיעים אתכם אחי את חסד אלהים הנתן בקהלות מקדוניא׃
1But we make known to you, brethren, the grace of God bestowed in the assemblies of Macedonia;
2כי ברב נסיון הלחץ רבתה שמחתם ושפלות רישם העדיפה להראות עשר תמתם׃
2that in a great trial of affliction the abundance of their joy and their deep poverty has abounded to the riches of their [free-hearted] liberality.
3כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו׃
3For according to [their] power, I bear witness, and beyond [their] power, [they were] willing of their own accord,
4ויבקשו ממנו ברב תחנונים להיות חברינו בגמילות חסדם לעזרת הקדשים׃
4begging of us with much entreaty [to give effect to] the grace and fellowship of the service which [was to be rendered] to the saints.
5ולא כאשר הוחלנו כי אם את עצמם נתנו בראשונה לאדון וגם לנו ברצון האלהים׃
5And not according as we hoped, but they gave themselves first to the Lord, and to us by God's will.
6עד כי בקשנו מן טיטוס כאשר החל כן גם לגמור בכם את גמילות החסד הזאת׃
6So that we begged Titus that, according as he had before begun, so he would also complete as to you this grace also;
7אבל כאשר הותרתם בכל באמונה ובדבור ובדעת ובכל זריזות ובאהבתכם אתנו כן גם תותירו בחסד הזה׃
7but even as ye abound in every way, in faith, and word, and knowledge, and all diligence, and in love from you to us, that ye may abound in this grace also.
8ואינני אמר זאת בדרך צווי כי אם לבחן על ידי זריזות אחרים גם את אמתת אהבתכם׃
8I do not speak as commanding [it], but through the zeal of others, and proving the genuineness of your love.
9כי ידעים אתם את חסד אדנינו ישוע המשיח כי בהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם למען תעשירו על ידי רישו׃
9For ye know the grace of our Lord Jesus Christ, that for your sakes he, being rich, became poor, in order that *ye* by *his* poverty might be enriched.
10ואחוה את דעתי בדבר הזה כי זאת להועיל לכם אשר הקדמתם כבר בשנה שעברה לא לעשות בלבד כי גם לחפץ׃
10And I give [my] opinion in this, for this is profitable for you who began before, not only to do, but also to be willing, a year ago.
11ועתה גם השלימו את המעשה למען כאשר התנדבתם לעשות כן גם תגמרו כפי יכלתכם׃
11But now also complete the doing of it; so that as [there was] the readiness to be willing, so also to complete out of what ye have.
12כי בהמצא לאיש רוח נדיבה רצויה היא לפי מה שיש לו ולא לפי מה שאין לו׃
12For if the readiness be there, [a man is] accepted according to what he may have, not according to what he has not.
13כי לא למען תהיה רוחה לאחרים ולכם צוקה כי אם בשווי ימלא יתרכם בעת הזאת את מחסורם׃
13For [it is] not in order that there may be ease for others, and for you distress,
14למען גם יתרם יהיה למלא מחסרכם כדי להשות׃
14but [on the principle] of equality; in the present time your abundance for their lack, that their abundance may be for your lack, so that there should be equality.
15ככתוב לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר׃
15According as it is written, He who [gathered] much had no excess, and he who [gathered] little was nothing short.
16ותודות לאלהים הנותן גם בלב טיטוס לשקד עליכם בשקידה כזאת׃
16But thanks [be] to God, who gives the same diligent zeal for you in the heart of Titus.
17כי שמע לבקשתנו ובשקידתו היתרה הלך אליכם מרצון נפשו׃
17For he received indeed the entreaty, but, being full of zeal, he went of his own accord to you;
18ועמו יחדו שלחנו האח אשר יצא שבחו בבשורה בכל הקהלות׃
18but we have sent with him the brother whose praise [is] in the glad tidings through all the assemblies;
19ומלבד זאת גם נבחר הוא מאת הקהלות ללכת אתנו להביא החסד הזה הגבוי על ידינו לכבוד האדון ולאמץ לבבכם׃
19and not only [so], but [is] also chosen by the assemblies as our fellow-traveller with this grace, ministered by us to the glory of the Lord himself, and [a witness of] our readiness;
20ונשמר בזאת שלא יוציא איש עלינו דבה רעה בשפעת המתנה הזאת הגבויה על ידינו׃
20avoiding this, that any one should blame us in this abundance [which is] administered by us;
21כי משגיחים אנחנו על הטוב לא לפני האדון לבד כי גם לפני האדם׃
21for we provide for things honest, not only before [the] Lord, but also before men.
22ונשלח עמהם את אחינו אשר בחנו את שקידתו פעמים רבות בדברים הרבה ועתה הוא שקוד עוד יותר בגדל בטחונו עליכם׃
22And we have sent with them our brother whom we have often proved to be of diligent zeal in many things, and now more diligently zealous through the great confidence [he has] as to you.
23אם לטיטוס הנה חברי הוא ועזרי בכם ואם לאחינו הנה שלוחי הקהלות הם ותפארת המשיח׃
23Whether as regards Titus, [he is] my companion and fellow-labourer in your behalf; or our brethren, [they are] deputed messengers of assemblies, Christ's glory.
24על כן הראו והוכיחו להם לפני הקהלות את אהבתכם ואת תהלתנו עליכם׃
24Shew therefore to them, before the assemblies, the proof of your love, and of our boasting about you.