¹ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃

¹And it came to pass after the death of Saul, when David had returned from the slaughter of the Amalekites, that David abode two days in Ziklag.

²ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו׃

²And it came to pass on the third day, that behold, a man came out of the camp from Saul with his garments rent, and earth upon his head; and as soon as he came to David, he fell to the earth and did obeisance.

³ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃

³And David said to him, Whence comest thou? And he said to him, Out of the camp of Israel am I escaped.

⁴ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃

⁴And David said to him, What has taken place? I pray thee, tell me. And he said that the people had fled from the battle, and many of the people also had fallen and died, and that Saul and Jonathan his son were dead also.

⁵ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו׃

⁵And David said to the young man that told him, How knowest thou that Saul and Jonathan his son are dead?

⁶ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃

⁶And the young man that told him said, I happened by chance to be upon mount Gilboa, and behold, Saul leaned on his spear; and behold, the chariots and horsemen followed hard after him.

⁷ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃

⁷And he looked behind him, and saw me, and called to me. And I said, Here am I.

⁸ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃

⁸And he said to me, Who art thou? And I said to him, I am an Amalekite.

⁹ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃

⁹He said to me again, Stand, I pray thee, over me, and slay me; for anguish has seized me; for my life is yet whole in me.

¹⁰ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃

¹⁰So I stood over him, and put him to death, for I knew that he would not live after his fall; and I took the crown that was upon his head, and the bracelet that was on his arm, and have brought them hither to my lord.

¹¹ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃

¹¹Then David took hold of his garments and rent them; and all the men that were with him [did] likewise.

¹²ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃

¹²And they mourned, and wept, and fasted until even for Saul, and for Jonathan his son, and for the people of Jehovah, and for the house of Israel; because they were fallen by the sword.

¹³ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי׃

¹³And David said to the young man that told him, Whence art thou? And he said, I am the son of an Amalekite stranger.

¹⁴ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃

¹⁴And David said to him, How wast thou not afraid to stretch forth thy hand to destroy Jehovah's anointed?

¹⁵ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃

¹⁵Then David called one of the young men and said, Draw near, [and] fall on him. And he smote him that he died.

¹⁶ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃

¹⁶And David said to him, Thy blood be upon thy head; for thy mouth has testified against thee, saying, I have slain Jehovah's anointed.

¹⁷ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃

¹⁷And David lamented with this lamentation over Saul and over Jonathan his son;

¹⁸ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר׃

¹⁸and he bade them teach the children of Judah [the song of] the bow. Behold, it is written in the book of Jasher: --

¹⁹הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃

¹⁹The beauty of Israel is slain upon thy high places: how are the mighty fallen!

²⁰אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃

²⁰Tell [it] not in Gath, carry not the tidings in the streets of Ashkelon; Lest the daughters of the Philistines rejoice, Lest the daughters of the uncircumcised triumph.

²¹הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃

²¹Ye mountains of Gilboa, let there be no dew, no rain upon you, nor fields of heave-offerings! For there the shield of the mighty was vilely cast away, The shield of Saul, [as] not anointed with oil.

²²מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃

²²From the blood of the slain, from the fat of the mighty, The bow of Jonathan turned not back, And the sword of Saul returned not empty.

²³שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃

²³Saul and Jonathan, beloved and pleasant in their lives, Even in their death were not divided; They were swifter than eagles, they were stronger than lions.

²⁴בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃

²⁴Ye daughters of Israel, weep over Saul, who clothed you in scarlet with splendour, Who put ornaments of gold upon your apparel.

²⁵איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃

²⁵How are the mighty fallen in the midst of the battle! Jonathan is slain upon thy high places.

²⁶צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃

²⁶I am distressed for thee, my brother Jonathan: very pleasant wast thou unto me; Thy love to me was wonderful, passing women's love.

²⁷איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃

²⁷How are the mighty fallen, and the instruments of war perished!