¹ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃

¹Now there were in Antioch, in the assembly which was [there], prophets and teachers: Barnabas, and Simeon who was called Niger, and Lucius the Cyrenian, and Manaen, foster-brother of Herod the tetrarch, and Saul.

²ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃

²And as they were ministering to the Lord and fasting, the Holy Spirit said, Separate me now Barnabas and Saul for the work to which I have called them.

³ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃

³Then, having fasted and prayed, and having laid [their] hands on them, they let [them] go.

⁴והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃

⁴They therefore, having been sent forth by the Holy Spirit, went down to Seleucia, and thence sailed away to Cyprus.

⁵ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃

⁵And being in Salamis, they announced the word of God in the synagogues of the Jews. And they had John also as [their] attendant.

⁶ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃

⁶And having passed through the whole island as far as Paphos, they found a certain man a magician, a false prophet, a Jew, whose name was Bar-jesus,

⁷אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃

⁷who was with the proconsul Sergius Paulus, an intelligent man. *He*, having called Barnabas and Saul to [him], desired to hear the word of God.

⁸ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃

⁸But Elymas the magician (for so his name is by interpretation) opposed them, seeking to turn away the proconsul from the faith.

⁹ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃

⁹But Saul, who also [is] Paul, filled with [the] Holy Spirit, fixing his eyes upon him,

¹⁰ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃

¹⁰said, O full of all deceit and all craft: son of [the] devil, enemy of all righteousness; wilt thou not cease perverting the right paths of [the] Lord?

¹¹ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃

¹¹And now behold, [the] Lord's hand [is] upon thee, and thou shalt be blind, not seeing the sun for a season. And immediately there fell upon him a mist and darkness; and going about he sought persons who should lead him by the hand.

¹²והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃

¹²Then the proconsul, seeing what had happened, believed, being amazed at the teaching of the Lord.

¹³ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃

¹³And having sailed from Paphos, Paul and his company came to Perga of Pamphylia; and John separated from them and returned to Jerusalem.

¹⁴והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃

¹⁴But they, passing through from Perga, came to Antioch of Pisidia; and entering into the synagogue on the sabbath day they sat down.

¹⁵ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃

¹⁵And after the reading of the law and the prophets, the rulers of the synagogue sent to them, saying, Brethren, if ye have any word of exhortation to the people, speak.

¹⁶ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃

¹⁶And Paul, rising up and making a sign with the hand, said, Israelites, and ye that fear God, hearken.

¹⁷אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃

¹⁷The God of this people Israel chose our fathers, and exalted the people in their sojourn in [the] land of Egypt, and with a high arm brought them out of it,

¹⁸וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃

¹⁸and for a time of about forty years he nursed them in the desert.

¹⁹וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃

¹⁹And having destroyed seven nations in the land of Canaan, he gave them their land as an inheritance.

²⁰ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃

²⁰And after these things he gave [them] judges till Samuel the prophet, [to the end of] about four hundred and fifty years.

²¹וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃

²¹And then they asked for a king, and God gave to them Saul, son of Kis, a man of the tribe of Benjamin, during forty years.

²²וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃

²²And having removed him he raised up to them David for king, of whom also bearing witness he said, I have found David, the son of Jesse, a man after my heart, who shall do all my will.

²³וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃

²³Of this man's seed according to promise has God brought to Israel a Saviour, Jesus;

²⁴אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃

²⁴John having proclaimed before the face of his entry [among the people] [the] baptism of repentance to all the people of Israel.

²⁵ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃

²⁵And as John was fulfilling his course he said, Whom do ye suppose that I am? *I* am not [he]. But behold, there comes one after me, the sandal of whose feet I am not worthy to loose.

²⁶אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃

²⁶Brethren, sons of Abraham's race, and those who among you fear God, to you has the word of this salvation been sent:

²⁷כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃

²⁷for those who dwell in Jerusalem, and their rulers, not having known him, have fulfilled also the voices of the prophets which are read on every sabbath, [by] judging [him].

²⁸ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃

²⁸And having found no cause of death [in him], they begged of Pilate that he might be slain.

²⁹וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃

²⁹And when they had fulfilled all things written concerning him, they took him down from the cross and put him in a sepulchre;

³⁰אבל האלהים הקימו מן המתים׃

³⁰but God raised him from among [the] dead,

³¹וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃

³¹who appeared for many days to those who had come up with him from Galilee to Jerusalem, who are now his witnesses to the people.

³²ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃

³²And *we* declare unto you the glad tidings of the promise made to the fathers,

³³ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃

³³that God has fulfilled this to us their children, having raised up Jesus; as it is also written in the second psalm, *Thou* art my Son: this day have *I* begotten thee.

³⁴ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃

³⁴But that he raised him from among [the] dead, no more to return to corruption, he spoke thus: I will give to you the faithful mercies of David.

³⁵על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃

³⁵Wherefore also he says in another, Thou wilt not suffer thy gracious one to see corruption.

³⁶כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃

³⁶For David indeed, having in his own generation ministered to the will of God, fell asleep, and was added to his fathers and saw corruption.

³⁷ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃

³⁷But he whom God raised up did not see corruption.

³⁸לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃

³⁸Be it known unto you, therefore, brethren, that through this man remission of sins is preached to you,

³⁹ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃

³⁹and from all things from which ye could not be justified in the law of Moses, in him every one that believes is justified.

⁴⁰לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃

⁴⁰See therefore that that which is spoken in the prophets do not come upon [you],

⁴¹ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃

⁴¹Behold, ye despisers, and wonder and perish; for *I* work a work in your days, a work which ye will in no wise believe if one declare it to you.

⁴²ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃

⁴²And as they went out they begged that these words might be spoken to them the ensuing sabbath.

⁴³ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃

⁴³And the congregation of the synagogue having broken up, many of the Jews and of the worshipping proselytes followed Paul and Barnabas, who speaking to them, persuaded them to continue in the grace of God.

⁴⁴ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃

⁴⁴And on the coming sabbath almost all the city was gathered together to hear the word of God.

⁴⁵ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃

⁴⁵But the Jews, seeing the crowds, were filled with envy, and contradicted the things said by Paul, [contradicting and] speaking injuriously.

⁴⁶אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃

⁴⁶And Paul and Barnabas spoke boldly and said, It was necessary that the word of God should be first spoken to you; but, since ye thrust it from you, and judge yourselves unworthy of eternal life, lo, we turn to the nations;

⁴⁷כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃

⁴⁷for thus has the Lord enjoined us: I have set thee for a light of the nations, that thou shouldest be for salvation to the end of the earth.

⁴⁸וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃

⁴⁸And [those of] the nations, hearing it, rejoiced, and glorified the word of the Lord, and believed, as many as were ordained to eternal life.

⁴⁹ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃

⁴⁹And the word of the Lord was carried through the whole country.

⁵⁰אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃

⁵⁰But the Jews excited the women of the upper classes who were worshippers, and the first people of the city, and raised a persecution against Paul and Barnabas, and cast them out of their coasts.

⁵¹והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃

⁵¹But they, having shaken off the dust of their feet against them, came to Iconium.

⁵²והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃

⁵²And the disciples were filled with joy and [the] Holy Spirit.