¹ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים׃

¹And we turned, and took our journey into the wilderness by the way of the Red sea, as Jehovah had said unto me; and we went round mount Seir many days.

²ויאמר יהוה אלי לאמר׃

²And Jehovah spoke to me, saying,

³רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה׃

³Ye have gone round this mountain long enough: turn you northward.

⁴ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃

⁴And command the people, saying, Ye are to pass through the border of your brethren the children of Esau, who dwell in Seir; and they will be afraid of you; and ye shall be very guarded:

⁵אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃

⁵attack them not; for I will not give you of their land, no, not so much as a foot-breadth; for I have given mount Seir as a possession unto Esau.

⁶אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃

⁶Ye shall buy of them food for money, that ye may eat; and water shall ye also buy of them for money, that ye may drink;

⁷כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃

⁷for Jehovah thy God hath blessed thee in all the work of thy hand. He hath known thy walking through this great wilderness: these forty years hath Jehovah thy God been with thee; thou hast lacked nothing.

⁸ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃

⁸And we passed by from our brethren the children of Esau, who dwelt in Seir, by the plain, by Elath, and by Ezion-geber, and we turned and passed by the way of the wilderness of Moab.

⁹ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה׃

⁹And Jehovah said to me, Distress not the Moabites, neither engage with them in battle; for I will not give thee of their land a possession; for unto the children of Lot have I given Ar as a possession.

¹⁰האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃

¹⁰(The Emim dwelt therein in times past, a people great, and many, and tall as the Anakim.

¹¹רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃

¹¹They also are reckoned as giants like the Anakim; but the Moabites call them Emim.

¹²ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם׃

¹²And in Seir dwelt the Horites in times past; and the children of Esau dispossessed them, and destroyed them from before them, and dwelt in their stead; as Israel did to the land of their possession, which Jehovah gave to them.)

¹³עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד׃

¹³Now rise up, and pass over the torrent Zered. And we passed over the torrent Zered.

¹⁴והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃

¹⁴Now the days in which we came from Kadesh-barnea, until we had come over the torrent Zered, were thirty-eight years; until the whole generation of the men of war was consumed from the midst of the camp, as Jehovah had sworn unto them.

¹⁵וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃

¹⁵Moreover the hand of Jehovah was against them to destroy them from the midst of the camp, until they were consumed.

¹⁶ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם׃

¹⁶And it came to pass when all the men of war were consumed, having died off from among the people,

¹⁷וידבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁷that Jehovah spoke to me, saying,

¹⁸אתה עבר היום את גבול מואב את ער׃

¹⁸Thou art to pass this day over the border of Moab, [which is] Ar,

¹⁹וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה׃

¹⁹and come near over against the children of Ammon; thou shalt not distress them nor attack them; for I will not give thee of the land of the children of Ammon a possession; for unto the children of Lot have I given it as a possession.

²⁰ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃

²⁰(That also is reckoned a land of giants: giants dwelt therein in time past, and the Ammonites call them Zamzummim;

²¹עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃

²¹a people great, and many, and tall as the Anakim; and Jehovah destroyed them before them, and they dispossessed them, and dwelt in their stead;

²²כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃

²²as he did to the children of Esau, who dwelt in Seir, from before whom he destroyed the Horites; and they dispossessed them, and dwelt in their stead, even to this day.

²³והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃

²³And the Avvites who dwelt in the hamlets as far as Gazah -- the Caphtorim, who came out of Caphtor, destroyed them, and dwelt in their stead.)

²⁴קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃

²⁴Rise up, take your journey, and pass over the river Arnon. Behold, I have given into thy hand Sihon the king of Heshbon, the Amorite, and his land: begin, take possession, and engage with him in battle.

²⁵היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך׃

²⁵This day will I begin to put the dread of thee and the fear of thee upon the peoples under the whole heaven; who will hear report of thee, and will tremble, and quake because of thee.

²⁶ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃

²⁶And I sent messengers out of the wilderness of Kedemoth unto Sihon the king of Heshbon with words of peace, saying,

²⁷אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃

²⁷Let me pass through thy land: by the highway alone will I go; I will neither turn to the right hand nor to the left.

²⁸אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃

²⁸Thou shalt sell me food for money that I may eat; and thou shalt give me water for money that I may drink; I will only pass through on my feet,

²⁹כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

²⁹-- as the children of Esau who dwell in Seir, and the Moabites who dwell in Ar, did to me, -- until I shall pass over the Jordan into the land which Jehovah our God giveth us.

³⁰ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃

³⁰But Sihon the king of Heshbon would not let us pass by him; for Jehovah thy God hardened his spirit, and made his heart obdurate, that he might give him into thy hand, as it is this day.

³¹ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו׃

³¹And Jehovah said to me, Behold, I begin to give Sihon and his land before thee: begin, take possession, that thou mayest possess his land.

³²ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה׃

³²And Sihon came out against us for battle, he and all his people, to Jahaz.

³³ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו׃

³³But Jehovah our God gave him up before us; and we smote him, and his sons, and his whole people.

³⁴ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃

³⁴And we took all his cities at that time, and utterly destroyed every city, men, and women, and little ones: we let none escape.

³⁵רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃

³⁵Only the cattle we took as booty for ourselves, and the spoil of the cities which we took.

³⁶מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃

³⁶From Aroer, which is on the bank of the river Arnon, and the city that is in the ravine even to Gilead, there was not one city too strong for us: Jehovah our God delivered all before us.

³⁷רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו׃

³⁷Only thou didst not approach the land of the children of Ammon, the whole border of the river Jabbok, nor the cities of the mountain, nor to whatsoever Jehovah our God had forbidden us.