¹כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃

¹When thou goest out to war against thine enemies, and seest horses, and chariots, [and] a people more numerous than thou, thou shalt not fear them; for Jehovah thy God is with thee, who brought thee up out of the land of Egypt.

²והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם׃

²And it shall be, when ye approach unto the battle, that the priest shall draw near and speak unto the people,

³ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם׃

³and shall say unto them, Hear, Israel, ye are approaching this day unto battle against your enemies: let not your hearts faint, fear not, and do not tremble, neither be afraid of them;

⁴כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם׃

⁴for Jehovah your God is he that goeth with you, to fight for you against your enemies, to save you.

⁵ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו׃

⁵And the officers shall speak unto the people, saying, What man is there that hath built a new house, and hath not dedicated it? let him go and return unto his house, lest he die in the battle, and another man dedicate it.

⁶ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃

⁶And what man is there that hath planted a vineyard, and hath not eaten of it? let him go and return unto his house, lest he die in the battle, and another man eat of it.

⁷ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה׃

⁷And what man is there that hath betrothed a wife, and hath not taken her? let him go and return unto his house, lest he die in the battle, and another man take her.

⁸ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו׃

⁸And the officers shall speak further unto the people, and shall say, What man is there that is timid and faint-hearted? let him go and return unto his house, lest his brethren's heart melt as well as his heart.

⁹והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׃

⁹And it shall be, when the officers have ended speaking unto the people, that they shall place captains of the hosts at the head of the people.

¹⁰כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום׃

¹⁰When thou approachest unto a city to fight against it, thou shalt proclaim peace unto it.

¹¹והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך׃

¹¹And it shall be, if it make thee answer of peace, and open unto thee, then all the people that are found therein shall be tributaries unto thee, and they shall serve thee.

¹²ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה׃

¹²And if it will not make peace with thee, but will make war with thee, then thou shalt besiege it;

¹³ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב׃

¹³and when Jehovah thy God delivereth it into thy hand, thou shalt smite every male thereof with the edge of the sword:

¹⁴רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃

¹⁴only the women, and the little ones, and the cattle, and all that shall be in the city, all the spoil thereof, shalt thou take as booty for thyself; and thou shalt eat the spoil of thine enemies, which Jehovah thy God giveth thee

¹⁵כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה׃

¹⁵Thus shalt thou do unto all the cities that are very far off from thee, which are not of the cities of these nations.

¹⁶רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה׃

¹⁶But of the cities of these peoples which Jehovah thy God giveth thee for an inheritance, thou shalt save alive nothing that breatheth,

¹⁷כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך׃

¹⁷but shalt utterly devote them to destruction, the Hittites and the Amorites, the Canaanites and the Perizzites, the Hivites and the Jebusites, as Jehovah thy God hath commanded thee;

¹⁸למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם׃

¹⁸that they teach you not to do according to all their abominations, which they have done unto their gods, so that ye sin against Jehovah your God.

¹⁹כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃

¹⁹When thou shalt besiege a city many days, in making war against it to take it, thou shalt not destroy the trees thereof by lifting up an axe against them; for thou canst eat of them; and thou shalt not cut them down, for is the tree of the field a man that it should be besieged?

²⁰רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה׃

²⁰Only the trees which thou knowest are not trees for meat, thou mayest destroy and cut them down, and build bulwarks against the city that maketh war with thee, until it fall.