¹האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃

¹Give ear, ye heavens, and I will speak; And hear, O earth, the words of my mouth!

²יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃

²My doctrine shall drop as rain, My speech flow down as dew, As small rain upon the tender herb, And as showers on the grass.

³כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃

³For the name of Jehovah will I proclaim: Ascribe greatness unto our God!

⁴הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

⁴[He is] the Rock, his work is perfect, For all his ways are righteousness; A ùGod of faithfulness without deceit, Just and right is he.

⁵שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃

⁵They have dealt corruptly with him; Not his children's is their spot: -- A crooked and perverted generation!

⁶ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃

⁶Do ye thus requite Jehovah, Foolish and unwise people? Is not he thy father that hath bought thee? Hath he not made thee and established thee?

⁷זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃

⁷Remember the days of old, Consider the years of generation to generation; Ask thy father, and he will shew thee; Thine elders, and they will tell thee.

⁸בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃

⁸When the Most High assigned to the nations their inheritance, When he separated the sons of Adam, He set the bounds of the peoples According to the number of the children of Israel.

⁹כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃

⁹For Jehovah's portion is his people; Jacob the lot of his inheritance.

¹⁰ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃

¹⁰He found him in a desert land, And in the waste, howling wilderness; He compassed him about, he watched over him, He preserved him as the apple of his eye.

¹¹כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃

¹¹As the eagle stirreth up its nest, Hovereth over its young, Spreadeth out its wings, Taketh them, beareth them on its feathers,

¹²יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃

¹²So Jehovah alone did lead him, And no strange ùgod [was] with him.

¹³ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

¹³He made him ride on the high places of the earth, And he ate the produce of the field; And he made him suck honey out of the crag, And oil out of the flinty rock;

¹⁴חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃

¹⁴Cream of kine, and milk of sheep, With the fat of lambs, And rams of the breed of Bashan, and he-goats, With the fat of kidneys of wheat; And thou didst drink pure wine, the blood of the grape.

¹⁵וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

¹⁵Then Jeshurun grew fat, and kicked -- Thou art waxen fat, Thou art grown thick, And thou art covered with fatness; -- He gave up +God who made him, And lightly esteemed the Rock of his salvation.

¹⁶יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃

¹⁶They moved him to jealousy with strange gods, With abominations did they provoke him to anger.

¹⁷יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

¹⁷They sacrificed unto demons who are not +God; To gods whom they knew not, To new ones, who came newly up, Whom your fathers revered not.

¹⁸צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃

¹⁸Of the Rock that begot thee wast thou unmindful, And thou hast forgotten ùGod who brought thee forth.

¹⁹וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃

¹⁹And Jehovah saw it, and despised them, Because of the provoking of his sons and of his daughters.

²⁰ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃

²⁰And he said, I will hide my face from them, I will see what their end shall be; For they are a perverse generation, Children in whom is no faithfulness.

²¹הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃

²¹They have moved me to jealousy with that which is no ùGod; They have exasperated me with their vanities; And I will move them to jealousy with that which is not a people; With a foolish nation will I provoke them to anger.

²²כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃

²²For a fire is kindled in mine anger, And it shall burn into the lowest Sheol, And shall consume the earth and its produce, And set fire to the foundations of the mountains.

²³אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃

²³I will heap mischiefs upon them; Mine arrows will I spend against them.

²⁴מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃

²⁴They shall be consumed with hunger, and devoured with burning heat, And with poisonous pestilence; And the teeth of beasts will I send against them, With the poison of what crawleth in the dust.

²⁵מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃

²⁵From without shall the sword bereave them, and in the chambers, terror -- Both the young man and the virgin, The suckling with the man of gray hairs.

²⁶אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃

²⁶I would say, I will scatter, I will make the remembrance of them to cease from among men,

²⁷לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃

²⁷If I did not fear provocation from the enemy, Lest their adversaries should misunderstand it, Lest they should say, Our hand is high, and Jehovah has not done all this.

²⁸כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

²⁸For they are a nation void of counsel, And understanding is not in them.

²⁹לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃

²⁹Oh that they had been wise! they would have understood this, They would have considered their latter end!

³⁰איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

³⁰How could one chase a thousand, And two put ten thousand to flight, Were it not that their Rock had sold them, And Jehovah had delivered them up?

³¹כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃

³¹For their rock is not as our Rock: Let our enemies themselves be judges.

³²כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃

³²For their vine is of the vine of Sodom, And of the fields of Gomorrah: Their grapes are grapes of poison, Bitter are their clusters;

³³חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃

³³Their wine is the poison of dragons, And the cruel venom of vipers.

³⁴הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃

³⁴Is not this hidden with me, Sealed up among my treasures?

³⁵לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

³⁵Vengeance is mine, and recompense, For the time when their foot shall slip. For the day of their calamity is at hand, And the things that shall come upon them make haste.

³⁶כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃

³⁶For Jehovah will judge his people, And shall repent in favour of his servants; When he seeth that power is gone, And there is none shut up or left.

³⁷ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃

³⁷And he shall say, Where are their gods, Their rock in whom they trusted,

³⁸אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃

³⁸Who ate the fat of their sacrifices, [And] drank the wine of their drink-offering? Let them rise up and help you, That there may be a protection over you.

³⁹ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

³⁹See now that I, I am HE, And there is no god with me; I kill, and I make alive; I wound, and I heal, And there is none that delivereth out of my hand,

⁴⁰כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃

⁴⁰For I lift up my hand to the heavens, and say, I live for ever!

⁴¹אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃

⁴¹If I have sharpened my gleaming sword, And my hand take hold of judgment, I will render vengeance to mine adversaries, And will recompense them that hate me.

⁴²אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃

⁴²Mine arrows will I make drunk with blood, And my sword shall devour flesh; [I will make them drunk] with the blood of the slain and of the captives, With the head of the princes of the enemy.

⁴³הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃

⁴³Shout for joy, ye nations, with his people, For he avengeth the blood of his servants, And rendereth vengeance to his enemies, And maketh atonement for his land, for his people.

⁴⁴ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃

⁴⁴And Moses came and spoke all the words of this song in the ears of the people, he and Hoshea the son of Nun.

⁴⁵ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃

⁴⁵And when Moses had ended speaking all these words to all Israel,

⁴⁶ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃

⁴⁶he said unto them, Set your hearts unto all the words that I testify among you this day, which ye shall command your children to take heed to do, all the words of this law.

⁴⁷כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃

⁴⁷For it is no vain word for you, but it is your life, and through this word ye shall prolong your days on the land whereunto ye pass over the Jordan to possess it.

⁴⁸וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃

⁴⁸And Jehovah spoke to Moses that same day, saying,

⁴⁹עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃

⁴⁹Go up into this mountain Abarim, mount Nebo, which is in the land of Moab, which is opposite Jericho; and behold the land of Canaan, which I give unto the children of Israel for a possession,

⁵⁰ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃

⁵⁰and die on the mountain whither thou goest up, and be gathered unto thy peoples, as Aaron thy brother died on mount Hor, and was gathered unto his peoples;

⁵¹על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃

⁵¹because ye trespassed against me among the children of Israel at the waters of Meribah-Kadesh, in the wilderness of Zin; because ye hallowed me not in the midst of the children of Israel.

⁵²כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃

⁵²For thou shalt see the land before [thee]; but thou shalt not go thither unto the land which I give the children of Israel.