1ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃
1And these are the names of the sons of Israel who had come into Egypt; with Jacob had they come, each with his household:
2ראובן שמעון לוי ויהודה׃
2Reuben, Simeon, Levi, and Judah;
3יששכר זבולן ובנימן׃
3Issachar, Zebulun, and Benjamin;
4דן ונפתלי גד ואשר׃
4Dan and Naphtali; Gad and Asher.
5ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃
5And all the souls that had come out of the loins of Jacob were seventy souls; and Joseph was in Egypt.
6וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃
6And Joseph died, and all his brethren, and all that generation.
7ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃
7And the children of Israel were fruitful, and swarmed and multiplied, and became exceeding strong; and the land was full of them.
8ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃
8And there arose a new king over Egypt, who did not know Joseph.
9ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃
9And he said to his people, Behold, the people of the children of Israel are more numerous and stronger than we.
10הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃
10Come on, let us deal wisely with them, lest they multiply, and it come to pass that, if war occur, they take side with our enemies and fight against us, and go up out of the land.
11וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃
11And they set over them service-masters to oppress them with their burdens. And they built store-cities for Pharaoh, Pithom and Rameses.
12וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃
12But the more they afflicted them, the more they multiplied and spread; and they were distressed because of the children of Israel.
13ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃
13And the Egyptians made the children of Israel serve with harshness;
14וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃
14and they embittered their life with hard labour in clay and bricks, and in all manner of labour in the field: all their labour with which they made them serve was with harshness.
15ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃
15And the king of Egypt spoke to the Hebrew midwives -- of whom the name of the one was Shiphrah, and the name of the other was Puah --
16ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃
16and he said, When ye help the Hebrew women in bearing, and see [them] on the stool, if it be a son, then ye shall kill him, but if a daughter, then she shall live.
17ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃
17But the midwives feared God, and did not as the king of Egypt had said to them, but saved the male children alive.
18ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃
18And the king of Egypt called the midwives and said to them, Why have ye done this, and saved the male children alive?
19ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃
19And the midwives said to Pharaoh, Because the Hebrew women are not as the Egyptian; for they are strong, and they have borne before the midwife comes to them.
20וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃
20And God dealt well with the midwives; and the people multiplied and became very strong.
21ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃
21And it came to pass, because the midwives feared God, that he made them houses.
22ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃
22Then Pharaoh charged all his people, saying, Every son that is born ye shall cast into the river, but every daughter ye shall save alive.