¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹And the word of Jehovah came unto me, saying,

²בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃

²Son of man, set thy face against Jerusalem, and drop [words] against the holy places, and prophesy against the land of Israel,

³ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃

³and say to the land of Israel, Thus saith Jehovah: Behold, I am against thee, and I will draw forth my sword out of its sheath, and will cut off from thee the righteous and the wicked.

⁴יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃

⁴Seeing that I will cut off from thee the righteous and the wicked, therefore shall my sword go forth out of its sheath against all flesh, from the south to the north;

⁵וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃

⁵and all flesh shall know that I Jehovah have drawn forth my sword out of its sheath: it shall not return any more.

⁶ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

⁶Sigh then, thou son of man; with breaking of the loins, and with bitterness sigh before their eyes.

⁷והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃

⁷And it shall be, when they say unto thee, Wherefore dost thou sigh? that thou shalt say, Because of the tidings, for it cometh; and every heart shall melt, and all hands shall be feeble, and every spirit shall languish, and all knees shall melt into water: behold, it cometh; it is here, saith the Lord Jehovah.

⁸ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

⁸And the word of Jehovah came unto me, saying,

⁹בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃

⁹Son of man, prophesy, and say, Thus saith Jehovah: Say, A sword, a sword is sharpened, and also furbished.

¹⁰למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃

¹⁰It is sharpened for sore slaughter, it is furbished that it may glitter. Shall we then make mirth, [saying,] The sceptre of my son contemneth all wood?

¹¹ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃

¹¹And he hath given it to be furbished that it may be handled. The sword, -- it is sharpened, and it is furbished to give it into the hand of the slayer.

¹²זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃

¹²Cry and howl, son of man; for it shall be against my people, it shall be against all the princes of Israel: they are given up to the sword along with my people: smite therefore upon the thigh.

¹³כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃

¹³For the trial [is made]; and what if even the contemning sceptre shall be no [more]? saith the Lord Jehovah.

¹⁴ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃

¹⁴And thou, son of man, prophesy, and smite thy hands together; for [the strokes of] the sword shall be doubled the third time: it is the sword of the slain, the sword that hath slain the great one, which encompasseth them privily.

¹⁵למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

¹⁵In order that the heart may melt, and the stumbling-blocks be multiplied, I have set the threatening sword against all their gates: ah! it is made glittering, it is whetted for the slaughter.

¹⁶התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃

¹⁶Gather up [strength], go to the right hand, turn thee, go to the left, whithersoever thy face is appointed.

¹⁷וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי׃

¹⁷And I myself will smite my hands together, and I will satisfy my fury: I Jehovah have spoken [it].

¹⁸ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁸And the word of Jehovah came unto me, saying,

¹⁹ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא׃

¹⁹And thou, son of man, set thee two ways, by which the sword of the king of Babylon may come -- out of one land shall they both come -- and make thee a signpost, make it at the head of the way to the city.

²⁰דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה׃

²⁰Appoint a way for the coming of the sword to Rabbah of the children of Ammon, and to Judah at the fenced [city] of Jerusalem.

²¹כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃

²¹For the king of Babylon standeth at the parting of the way, at the head of the two ways, to use divination: he shaketh [his] arrows, he inquireth of the teraphim, he looketh in the liver.

²²בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק׃

²²In his right hand is the lot of Jerusalem to appoint battering-rams, to open the mouth for bloodshed, to lift up the voice with shouting, to appoint battering-rams against the gates, to cast mounds, to build siege-towers.

²³והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש׃

²³And this shall be a false divination in their sight, for them that have sworn oaths; but he will call to remembrance the iniquity, that they may be taken.

²⁴לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃

²⁴Therefore thus saith the Lord Jehovah: Because ye make your iniquity to be remembered in that your transgressions are discovered, so that in all your doings your sins appear; because ye are come to remembrance, ye shall be taken with the hand.

²⁵ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃

²⁵And thou, profane, wicked prince of Israel, whose day is come, at the time of the iniquity of the end,

²⁶כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃

²⁶-- thus saith the Lord Jehovah: Remove the mitre and take off the crown; what is shall be no [more]. Exalt that which is low, and abase that which is high.

²⁷עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו׃

²⁷I will overturn, overturn, overturn it! This also shall be no [more], until he come whose right it is; and I will give it [to him].

²⁸ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃

²⁸And thou, son of man, prophesy and say, Thus speaketh the Lord Jehovah concerning the children of Ammon, and concerning their reproach; and thou shalt say, A sword, a sword is drawn; for the slaughter is it furbished, that it may consume, that it may glitter:

²⁹בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃

²⁹whilst they see vanity for thee, whilst they divine a lie unto thee, to lay thee upon the necks of the wicked that are slain, whose day is come at the time of the iniquity of the end.

³⁰השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃

³⁰Restore [it] to its sheath. I will judge thee in the place where thou wast created, in the land of thy birth.

³¹ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃

³¹And I will pour out mine indignation upon thee, I will blow upon thee the fire of my wrath, and give thee into the hand of brutish men, skilful to destroy.

³²לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃

³²Thou shalt be for fuel to the fire; thy blood shall be in the midst of the land; thou shalt not be remembered: for I Jehovah have spoken.