¹ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃

¹And it came to pass when Isaac had become old, and his eyes were dim so that he could not see, that he called Esau his elder son, and said to him, My son! And he said to him, Here am I.

²ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃

²And he said, Behold now, I am become old; I know not the day of my death.

³ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃

³And now, I pray thee, take thy weapons, thy quiver and thy bow, and go out to the field and hunt me venison,

⁴ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃

⁴and prepare me a savoury dish such as I love, and bring it to me that I may eat, in order that my soul may bless thee before I die.

⁵ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃

⁵And Rebecca heard when Isaac spoke to Esau his son. And Esau went to the field to hunt venison, to bring it.

⁶ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃

⁶And Rebecca spoke to Jacob her son, saying, Behold, I heard thy father speak to Esau thy brother, saying,

⁷הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃

⁷Bring me venison, and prepare me a savoury dish, that I may eat, and bless thee before Jehovah, before my death.

⁸ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃

⁸And now, my son, hearken to my voice in that which I command thee.

⁹לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃

⁹Go, I pray thee, to the flock, and fetch me thence two good kids of the goats. And I will make of them a savoury dish for thy father, such as he loves.

¹⁰והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃

¹⁰And thou shalt bring [it] to thy father, that he may eat, in order that he may bless thee before his death.

¹¹ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃

¹¹And Jacob said to Rebecca his mother, Behold, Esau my brother is a hairy man, and I am a smooth man.

¹²אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃

¹²My father perhaps will feel me, and I shall be in his sight as one who mocks [him], and I shall bring a curse on me, and not a blessing.

¹³ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃

¹³And his mother said to him, On me [be] thy curse, my son! Only hearken to my voice, and go, fetch [them].

¹⁴וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃

¹⁴And he went, and fetched and brought [them] to his mother. And his mother prepared a savoury dish such as his father loved.

¹⁵ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃

¹⁵And Rebecca took the clothes of her elder son Esau, the costly ones which were with her in the house, and put them on Jacob her younger son;

¹⁶ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃

¹⁶and she put the skins of the kids of the goats on his hands, and on the smooth of his neck;

¹⁷ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃

¹⁷and she gave the savoury dishes and the bread that she had prepared into the hand of her son Jacob.

¹⁸ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃

¹⁸And he came to his father, and said, My father! And he said, Here am I: who art thou, my son?

¹⁹ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃

¹⁹And Jacob said to his father, I am Esau, thy firstborn. I have done according as thou didst say to me. Arise, I pray thee, sit and eat of my venison, in order that thy soul may bless me.

²⁰ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃

²⁰And Isaac said to his son, How is it that thou hast found [it] so quickly, my son? And he said, Because Jehovah thy God put [it] in my way.

²¹ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃

²¹And Isaac said to Jacob, Come near, I pray thee, that I may feel thee, my son, whether thou be really my son Esau or not.

²²ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃

²²And Jacob drew near to Isaac his father; and he felt him, and said, The voice is Jacob's voice, but the hands are the hands of Esau.

²³ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃

²³And he did not discern him, because his hands were hairy, as his brother Esau's hands; and he blessed him.

²⁴ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃

²⁴And he said, Art thou really my son Esau? And he said, It is I.

²⁵ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃

²⁵And he said, Bring [it] near to me, that I may eat of my son's venison, in order that my soul may bless thee. And he brought [it] near to him, and he ate; and he brought him wine, and he drank.

²⁶ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃

²⁶And his father Isaac said to him, Come near, now, and kiss me, my son.

²⁷ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃

²⁷And he came near, and kissed him. And he smelt the smell of his clothes, and blessed him, and said, See, the smell of my son is as the smell of a field which Jehovah hath blessed.

²⁸ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

²⁸And God give thee of the dew of heaven, And of the fatness of the earth, And plenty of corn and new wine.

²⁹יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃

²⁹Let peoples serve thee, And races bow down to thee. Be lord over thy brethren, And let thy mother's sons bow down to thee. Cursed be they that curse thee, And blessed be they that bless thee.

³⁰ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃

³⁰And it came to pass when Isaac had ended blessing Jacob, and when Jacob was only just gone out from Isaac his father, that Esau his brother came from his hunting.

³¹ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃

³¹And he also had prepared savoury dishes, and he brought [them] in to his father, and said to his father, Let my father arise and eat of his son's venison, in order that thy soul may bless me.

³²ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃

³²And Isaac his father said to him, Who art thou? And he said, I am thy son, thy firstborn, Esau.

³³ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃

³³Then Isaac trembled with exceeding great trembling, and said, Who was he, then, that hunted venison and brought [it] to me? And I have eaten of all before thou camest, and have blessed him; also blessed he shall be.

³⁴כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃

³⁴When Esau heard the words of his father, he cried with a great and exceeding bitter cry, and said to his father, Bless me -- me also, my father!

³⁵ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃

³⁵And he said, Thy brother came with subtilty, and has taken away thy blessing.

³⁶ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃

³⁶And he said, Is it not therefore he was named Jacob, for he has supplanted me now twice? He took away my birthright, and behold, now he has taken away my blessing. And he said, Hast thou not reserved a blessing for me?

³⁷ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃

³⁷And Isaac answered and said to Esau, Behold, I have made him lord over thee, and all his brethren have I given to him for servants, and with corn and new wine have I supplied him -- and what can I do now for thee, my son?

³⁸ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃

³⁸And Esau said to his father, Hast thou then but one blessing, my father? bless me -- me also, my father! And Esau lifted up his voice and wept.

³⁹ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

³⁹And Isaac his father answered and said to him, Behold, thy dwelling shall be of the fatness of the earth, And of the dew of heaven from above;

⁴⁰ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃

⁴⁰And by thy sword shalt thou live; And thou shalt serve thy brother; And it shall come to pass when thou rovest about, That thou shalt break his yoke from off thy neck.

⁴¹וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃

⁴¹And Esau hated Jacob because of the blessing with which his father had blessed him. And Esau said in his heart, The days of mourning for my father are at hand, and I will slay my brother Jacob.

⁴²ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃

⁴²And the words of Esau her elder son were told to Rebecca. And she sent and called Jacob her younger son, and said to him, Behold, thy brother Esau, as touching thee, comforts himself that he will kill thee.

⁴³ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃

⁴³And now, my son, hearken to my voice, and arise, flee to Laban my brother, to Haran;

⁴⁴וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃

⁴⁴and abide with him some days, until thy brother's fury turn away --

⁴⁵עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃

⁴⁵until thy brother's anger turn away from thee, and he forget what thou hast done to him; then I will send and fetch thee thence. Why should I be bereaved even of you both in one day?

⁴⁶ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃

⁴⁶And Rebecca said to Isaac, I am weary of my life because of the daughters of Heth. If Jacob take a wife of the daughters of Heth, such as these, of the daughters of the land, what good should my life do me?