¹הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃

¹Woe to thee that spoilest, and thou wast not spoiled; and that dealest treacherously, and they dealt not treacherously with thee! When thou shalt cease to spoil, thou shalt be spoiled; when thou shalt make an end of dealing treacherously, they shall deal treacherously with thee.

²יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃

²Jehovah, be gracious unto us; we have waited for thee: be their arm every morning, yea, our salvation in the time of trouble.

³מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

³At the noise of the tumult the peoples fled; at the lifting up of thyself the nations were scattered.

⁴ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

⁴And your spoil shall be gathered [like] the gathering of the caterpillar: as the running of locusts shall they run upon it.

⁵נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

⁵Jehovah is exalted; for he dwelleth on high: he hath filled Zion with justice and righteousness;

⁶והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃

⁶and he shall be the stability of thy times, the riches of salvation, wisdom and knowledge: the fear of Jehovah shall be your treasure.

⁷הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

⁷Behold, their valiant ones cry without; the messengers of peace weep bitterly.

⁸נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

⁸The highways are desolate, the wayfaring man ceaseth. He hath broken the covenant, he hath despised the cities, he regardeth no man.

⁹אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

⁹The land mourneth, it languisheth; Lebanon is ashamed, is withered; the Sharon is become as a desert, and Bashan and Carmel are stripped.

¹⁰עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃

¹⁰Now will I arise, saith Jehovah; now will I be exalted, now will I lift up myself.

¹¹תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

¹¹Ye shall conceive dry grass, ye shall bring forth stubble: your breath shall devour you [as] fire.

¹²והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃

¹²And the peoples shall be [as] burnings of lime, [as] thorns cut up shall they be burned in the fire.

¹³שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

¹³Hear, ye that are far off, what I have done; and ye that are near, acknowledge my might.

¹⁴פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃

¹⁴The sinners in Zion are afraid; trembling hath surprised the hypocrites: Who among us shall dwell with the consuming fire? who among us shall dwell with everlasting flames?

¹⁵הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

¹⁵-- He that walketh righteously, and speaketh uprightly; he that despiseth the gain of oppressions, that shaketh his hands from taking hold of bribes, that stoppeth his ears from hearing of blood, and shutteth his eyes from seeing evil:

¹⁶הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

¹⁶he shall dwell on high, the fortresses of the rocks shall be his high retreat; bread shall be given him, his water shall be sure.

¹⁷מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

¹⁷Thine eyes shall see the King in his beauty; they shall behold the land that is far off.

¹⁸לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃

¹⁸Thy heart shall meditate on terror: Where is the scribe? where is the receiver? where is he that counted the towers?

¹⁹את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

¹⁹Thou shalt no more see the fierce people, a people of a deeper speech than thou canst comprehend, of a stammering tongue that cannot be understood.

²⁰חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃

²⁰Look upon Zion, the city of our solemnities: thine eyes shall see Jerusalem a quiet habitation, a tent that shall not be removed, the stakes whereof shall never be pulled up, neither shall any of its cords be broken;

²¹כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

²¹but there Jehovah is unto us glorious, -- a place of rivers, of broad streams: no galley with oars shall go there, neither shall gallant ship pass thereby.

²²כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

²²For Jehovah is our judge, Jehovah, our lawgiver, Jehovah, our king: he will save us.

²³נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

²³Thy tacklings are loosed; they strengthen not the socket of their mast, they cannot spread the sail: then is the prey of a great spoil divided; the lame take the prey.

²⁴ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃

²⁴And the inhabitant shall not say, I am sick: the people that dwell therein shall be forgiven [their] iniquity.