¹ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃

¹After these things Jesus went away beyond the sea of Galilee, [or] of Tiberias,

²וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

²and a great crowd followed him, because they saw the signs which he wrought upon the sick.

³ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃

³And Jesus went up into the mountain, and there sat with his disciples:

⁴וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃

⁴but the passover, the feast of the Jews, was near.

⁵וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃

⁵Jesus then, lifting up his eyes and seeing that a great crowd is coming to him, says to Philip, Whence shall we buy loaves that these may eat?

⁶ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃

⁶But this he said trying him, for he knew what he was going to do.

⁷ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃

⁷Philip answered him, Loaves for two hundred denarii are not sufficient for them, that each may have some little [portion].

⁸ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

⁸One of his disciples, Andrew, Simon Peter's brother, says to him,

⁹יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃

⁹There is a little boy here who has five barley loaves and two small fishes; but this, what is it for so many?

¹⁰ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃

¹⁰[And] Jesus said, Make the men sit down. Now there was much grass in the place: the men therefore sat down, in number about five thousand.

¹¹ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃

¹¹And Jesus took the loaves, and having given thanks, distributed [them] to those that were set down; and in like manner of the small fishes as much as they would.

¹²ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃

¹²And when they had been filled, he says to his disciples, Gather together the fragments which are over and above, that nothing may be lost.

¹³ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃

¹³They gathered [them] therefore together, and filled twelve hand-baskets full of fragments of the five barley loaves, which were over and above to those that had eaten.

¹⁴ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃

¹⁴The men therefore, having seen the sign which Jesus had done, said, This is truly the prophet which is coming into the world.

¹⁵וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃

¹⁵Jesus therefore knowing that they were going to come and seize him, that they might make [him] king, departed again to the mountain himself alone.

¹⁶ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃

¹⁶But when evening was come, his disciples went down to the sea,

¹⁷ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃

¹⁷and having gone on board ship, they went over the sea to Capernaum. And it had already become dark, and Jesus had not come to them,

¹⁸ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃

¹⁸and the sea was agitated by a strong wind blowing.

¹⁹והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃

¹⁹Having rowed then about twenty-five or thirty stadia, they see Jesus walking on the sea and coming near the ship; and they were frightened.

²⁰ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃

²⁰But he says to them, It is I: be not afraid.

²¹ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃

²¹They were willing therefore to receive him into the ship; and immediately the ship was at the land to which they went.

²²ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃

²²On the morrow the crowd which stood on the other side of the sea, having seen that there was no other little ship there except that into which his disciples had got, and that Jesus had not gone with his disciples into the ship, but [that] his disciples had gone away alone;

²³ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃

²³(but other little ships out of Tiberias came near to the place where they ate bread after the Lord had given thanks;)

²⁴ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃

²⁴when therefore the crowd saw that Jesus was not there, nor his disciples, *they* got into the ships, and came to Capernaum, seeking Jesus.

²⁵וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃

²⁵And having found him the other side of the sea, they said to him, Rabbi, when art thou arrived here?

²⁶ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃

²⁶Jesus answered them and said, Verily, verily, I say to you, Ye seek me not because ye have seen signs, but because ye have eaten of the loaves and been filled.

²⁷אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃

²⁷Work not [for] the food which perishes, but [for] the food which abides unto life eternal, which the Son of man shall give to you; for him has the Father sealed, [even] God.

²⁸ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃

²⁸They said therefore to him, What should we do that we may work the works of God?

²⁹ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

²⁹Jesus answered and said to them, This is the work of God, that ye believe on him whom *he* has sent.

³⁰ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃

³⁰They said therefore to him, What sign then doest thou that we may see and believe thee? what dost thou work?

³¹אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

³¹Our fathers ate the manna in the wilderness, as it is written, He gave them bread out of heaven to eat.

³²ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃

³²Jesus therefore said to them, Verily, verily, I say to you, [It is] not Moses that has given you the bread out of heaven; but my Father gives you the true bread out of heaven.

³³כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃

³³For the bread of God is he who comes down out of heaven and gives life to the world.

³⁴ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃

³⁴They said therefore to him, Lord, ever give to us this bread.

³⁵ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃

³⁵[And] Jesus said to them, I am the bread of life: he that comes to me shall never hunger, and he that believes on me shall never thirst at any time.

³⁶ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃

³⁶But I have said to you, that ye have also seen me and do not believe.

³⁷כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃

³⁷All that the Father gives me shall come to me, and him that comes to me I will not at all cast out.

³⁸כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃

³⁸For I am come down from heaven, not that I should do *my* will, but the will of him that has sent me.

³⁹וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃

³⁹And this is the will of him that has sent me, that of all that he has given me I should lose nothing, but should raise it up in the last day.

⁴⁰וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁰For this is the will of my Father, that every one who sees the Son, and believes on him, should have life eternal; and I will raise him up at the last day.

⁴¹וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃

⁴¹The Jews therefore murmured about him, because he said, I am the bread which has come down out of heaven.

⁴²ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃

⁴²And they said, Is not this Jesus the son of Joseph, whose father and mother we have known? how then does *he* say, I am come down out of heaven?

⁴³ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃

⁴³Jesus therefore answered and said to them, Murmur not among yourselves.

⁴⁴לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁴No one can come to me except the Father who has sent me draw him, and I will raise him up in the last day.

⁴⁵הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃

⁴⁵It is written in the prophets, And they shall be all taught of God. Every one that has heard from the Father [himself], and has learned [of him], comes to me;

⁴⁶לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃

⁴⁶not that any one has seen the Father, except he who is of God, he has seen the Father.

⁴⁷אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

⁴⁷Verily, verily, I say to you, He that believes [on me] has life eternal.

⁴⁸אנכי הוא לחם החיים׃

⁴⁸I am the bread of life.

⁴⁹אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃

⁴⁹Your fathers ate the manna in the wilderness and died.

⁵⁰זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃

⁵⁰This is the bread which comes down out of heaven, that one may eat of it and not die.

⁵¹אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

⁵¹I am the living bread which has come down out of heaven: if any one shall have eaten of this bread he shall live for ever; but the bread withal which I shall give is my flesh, which I will give for the life of the world.

⁵²ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃

⁵²The Jews therefore contended among themselves, saying, How can he give us this flesh to eat?

⁵³ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

⁵³Jesus therefore said to them, Verily, verily, I say unto you, Unless ye shall have eaten the flesh of the Son of man, and drunk his blood, ye have no life in yourselves.

⁵⁴האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁵⁴He that eats my flesh and drinks my blood has life eternal, and I will raise him up at the last day:

⁵⁵כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃

⁵⁵for my flesh is truly food and my blood is truly drink.

⁵⁶האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃

⁵⁶He that eats my flesh and drinks my blood dwells in me and I in him.

⁵⁷כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃

⁵⁷As the living Father has sent me and I live on account of the Father, *he* also who eats me shall live also on account of me.

⁵⁸זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃

⁵⁸This is the bread which has come down out of heaven. Not as the fathers ate and died: he that eats this bread shall live for ever.

⁵⁹כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃

⁵⁹These things he said in [the] synagogue, teaching in Capernaum.

⁶⁰ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃

⁶⁰Many therefore of his disciples having heard [it] said, This word is hard; who can hear it?

⁶¹ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃

⁶¹But Jesus, knowing in himself that his disciples murmur concerning this, said to them, Does this offend you?

⁶²מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

⁶²If then ye see the Son of man ascending up where he was before?

⁶³הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

⁶³It is the Spirit which quickens, the flesh profits nothing: the words which I have spoken unto you are spirit and are life.

⁶⁴אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

⁶⁴But there are some of you who do not believe. For Jesus knew from the beginning who they were who did not believe, and who would deliver him up.

⁶⁵ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

⁶⁵And he said, Therefore said I unto you, that no one can come to me unless it be given to him from the Father.

⁶⁶מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

⁶⁶From that [time] many of his disciples went away back and walked no more with him.

⁶⁷ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

⁶⁷Jesus therefore said to the twelve, Will ye also go away?

⁶⁸ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

⁶⁸Simon Peter answered him, Lord, to whom shall we go? thou hast words of life eternal;

⁶⁹ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

⁶⁹and we have believed and known that thou art the holy one of God.

⁷⁰ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

⁷⁰Jesus answered them, Have not I chosen you the twelve? and of you one is a devil.

⁷¹זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃

⁷¹Now he spoke of Judas [the son] of Simon, Iscariote, for he [it was who] should deliver him up, being one of the twelve.