¹וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר׃

¹And Abimelech son of Jerubbaal went to Shechem to his mother's brethren, and spoke to them, and to all the family of the house of his mother's father, saying,

²דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני׃

²Speak, I pray you, in the ears of all the citizens of Shechem, Which is better for you, that seventy persons, all sons of Jerubbaal, rule over you, or that one man rule over you? And remember that I am your bone and your flesh.

³וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃

³And his mother's brethren spoke of him in the ears of all the citizens of Shechem all these words. And their heart inclined after Abimelech; for they said, He is our brother.

⁴ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃

⁴And they gave him seventy pieces of silver out of the house of Baal-Berith, and Abimelech hired with them vain and wanton men, and they followed him.

⁵ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי נחבא׃

⁵And he came to his father's house, to Ophrah, and slew his brethren the sons of Jerubbaal, seventy persons upon one stone; but there remained Jotham the youngest son of Jerubbaal; for he had hid himself.

⁶ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מצב אשר בשכם׃

⁶And all the citizens of Shechem gathered together, and all the house of Millo, and went and made Abimelech king, by the memorial-oak that is in Shechem.

⁷ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃

⁷And they told it to Jotham, and he went and stood on the top of mount Gerizim, and lifted up his voice, and cried, and said to them, Hearken to me, ye citizens of Shechem, that God may hearken to you.

⁸הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו׃

⁸The trees once went forth to anoint a king over them; and they said to the olive-tree, Reign over us.

⁹ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃

⁹And the olive-tree said to them, Should I leave my fatness, wherewith by me they honour God and man, and go to wave over the trees?

¹⁰ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃

¹⁰And the trees said to the fig-tree, Come thou, reign over us.

¹¹ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים׃

¹¹But the fig-tree said to them, Should I leave my sweetness, and my good fruit, and go to wave over the trees?

¹²ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו׃

¹²Then said the trees to the vine, Come thou, reign over us.

¹³ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃

¹³And the vine said to them, Should I leave my new wine, which cheers God and man, and go to wave over the trees?

¹⁴ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו׃

¹⁴Then said all the trees to the thorn-bush, Come thou, reign over us.

¹⁵ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון׃

¹⁵And the thorn-bush said to the trees, If in truth ye anoint me king over you, come, put confidence in my shadow; but if not, fire shall come out of the thorn-bush and devour the cedars of Lebanon.

¹⁶ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו׃

¹⁶Now therefore, if ye have dealt truly and sincerely in that ye have made Abimelech king, and if ye have dealt well with Jerubbaal and his house, and if ye have done to him according to the deserving of his hands;

¹⁷אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין׃

¹⁷-- for my father fought for you, and endangered his life, and delivered you out of the hand of Midian;

¹⁸ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא׃

¹⁸but ye are risen up against my father's house this day, and have slain his sons, seventy men, upon one stone, and have made Abimelech, the son of his handmaid, king over the citizens of Shechem, because he is your brother;

¹⁹ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם׃

¹⁹-- if ye then have dealt truly and sincerely with Jerubbaal and with his house this day, rejoice ye in Abimelech, and let him also rejoice in you;

²⁰ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך׃

²⁰but if not, let fire come out from Abimelech, and devour the citizens of Shechem and the house of Millo; and let fire come out from the citizens of Shechem and from the house of Millo, and devour Abimelech.

²¹וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו׃

²¹And Jotham ran away, and fled, and went to Beer, and dwelt there, because of Abimelech his brother.

²²וישר אבימלך על ישראל שלש שנים׃

²²And Abimelech ruled over Israel three years.

²³וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך׃

²³And God sent an evil spirit between Abimelech and the citizens of Shechem; and the citizens of Shechem dealt treacherously with Abimelech,

²⁴לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו׃

²⁴that the violence [done] to the seventy sons of Jerubbaal might come, and their blood be laid upon Abimelech their brother, who slew them, and upon the citizens of Shechem, who had strengthened his hands to slay his brethren.

²⁵וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃

²⁵And the citizens of Shechem set liers in wait for him on the tops of the mountains, and they robbed all that came along that way by them. And it was told Abimelech.

²⁶ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם׃

²⁶And Gaal the son of Ebed came with his brethren, and went over to Shechem; and the citizens of Shechem put confidence in him.

²⁷ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך׃

²⁷And they went out into the fields, and gathered their vineyards, and trode [the grapes], and made rejoicings, and went into the house of their god, and ate and drank, and cursed Abimelech.

²⁸ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃

²⁸And Gaal the son of Ebed said, Who is Abimelech, and who is Shechem, that we should serve him? is he not the son of Jerubbaal? and Zebul his overseer? Serve the men of Hamor the father of Shechem! and why should *we* serve him?

²⁹ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה׃

²⁹Oh! would that this people were under my hand! then would I remove Abimelech. And he said to Abimelech, Increase thine army, and come out.

³⁰וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו׃

³⁰And Zebul the ruler of the city heard the words of Gaal the son of Ebed, and his anger was kindled;

³¹וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך׃

³¹and he sent messengers to Abimelech craftily, saying, Behold, Gaal the son of Ebed and his brethren are come to Shechem, and behold, they shut up the city against thee;

³²ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה׃

³²and now, rise up by night, thou and the people that are with thee, and lie in ambush in the fields.

³³והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך׃

³³And it shall be in the morning when the sun is up, thou shalt rise early, and fall upon the city; and behold, he and the people that is with him shall come out against thee, and thou shalt do with him as thou shalt find occasion.

³⁴ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים׃

³⁴And Abimelech rose up, and all the people that were with him, by night, and they lay in ambush against Shechem in four companies.

³⁵ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב׃

³⁵And Gaal the son of Ebed went out, and stood in the entrance of the gate of the city. Then Abimelech rose up, and the people that were with him, out of the ambush.

³⁶וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים׃

³⁶And Gaal saw the people, and said to Zebul, Behold, people are coming down from the tops of the mountains. And Zebul said to him, Thou seest the shadow of the mountains as men.

³⁷ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים׃

³⁷And Gaal spoke again, and said, Behold, people are coming down from the high part of the land, and one company is coming along by the way of the Magician's oak.

³⁸ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו׃

³⁸Then said Zebul to him, Where is now thy mouth, thou that saidst, Who is Abimelech, that we should serve him? is not this the people that thou hast despised? go out now, I pray, and fight against them.

³⁹ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃

³⁹And Gaal went out before the citizens of Shechem, and fought against Abimelech.

⁴⁰וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער׃

⁴⁰And Abimelech pursued him, and he fled before him, and there fell many wounded, as far as the entrance of the gate.

⁴¹וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם׃

⁴¹And Abimelech dwelt at Arumah. And Zebul drove out Gaal and his brethren, that they might not dwell in Shechem.

⁴²ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך׃

⁴²And it came to pass on the morrow, that the people went out into the field; and they told Abimelech.

⁴³ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם׃

⁴³And he took the people, and divided them into three companies, and lay in ambush in the field. And he looked, and behold, the people came forth out of the city; and he rose up against them and smote them.

⁴⁴ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה ויכום׃

⁴⁴And Abimelech, and the companies that were with him, rushed forward, and stood in the entrance of the gate of the city; and two of the companies ran upon all that were in the fields, and slew them.

⁴⁵ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח׃

⁴⁵And Abimelech fought against the city all that day; and he took the city, and slew the people that were in it, and broke down the city, and sowed it with salt.

⁴⁶וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית׃

⁴⁶And all the men of the tower of Shechem heard [that], and they entered into the stronghold of the house of the ùgod Berith.

⁴⁷ויגד לאבימלך כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם׃

⁴⁷And it was told Abimelech that all the men of the tower of Shechem had gathered together.

⁴⁸ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני׃

⁴⁸Then Abimelech went up to mount Zalmon, he and all the people that were with him; and Abimelech took an axe in his hand, and cut down a bough from the trees, and took it up and laid it on his shoulder, and said to the people that was with him, What ye have seen me do, make haste, do as I have done.

⁴⁹ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף איש ואשה׃

⁴⁹And all the people likewise cut down every man his bough, and they followed Abimelech, and put [them] to the hold, and burned the hold with fire upon them. And all the men of the tower of Shechem died also, about a thousand men and women.

⁵⁰וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה׃

⁵⁰And Abimelech went to Thebez, and encamped against Thebez, and took it.

⁵¹ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל׃

⁵¹But there was a strong tower in the midst of the city, and thither fled all the men and women, all the citizens of the city; and they shut it behind them, and went up to the roof of the tower.

⁵²ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש׃

⁵²And Abimelech came to the tower, and fought against it, and he drew near to the entrance of the tower to burn it with fire;

⁵³ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו׃

⁵³and a woman cast the upper stone of a handmill on Abimelech's head, and crushed his skull.

⁵⁴ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת׃

⁵⁴Then he called hastily to the young man that carried his armour, and said to him, Draw thy sword, and slay me, that they say not of me, A woman killed him. And his young man thrust him through, and he died.

⁵⁵ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו׃

⁵⁵And when the men of Israel saw that Abimelech was dead, they went every man to his place.

⁵⁶וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו׃

⁵⁶And God rendered back the wickedness of Abimelech, which he did to his father in slaying his seventy brethren.

⁵⁷ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל׃

⁵⁷And all the evil of the men of Shechem did God render back upon their heads; and upon them came the curse of Jotham the son of Jerubbaal.