¹אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

¹I am the man that hath seen affliction by the rod of his wrath.

²אותי נהג וילך חשך ולא אור׃

²Me hath he led, and brought into darkness, and not into light.

³אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃

³Surely against me hath he turned again and again his hand all the day.

⁴בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

⁴My flesh and my skin hath he wasted away, he hath broken my bones.

⁵בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

⁵He hath built against me, and encompassed [me] with gall and toil.

⁶במחשכים הושיבני כמתי עולם׃

⁶He hath made me to dwell in dark places as those that have been long dead.

⁷גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

⁷He hath hedged me about that I cannot get out: he hath made my chain heavy.

⁸גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

⁸Even when I cry and shout, he shutteth out my prayer.

⁹גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃

⁹He hath inclosed my ways with hewn stone, he hath made my paths crooked.

¹⁰דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃

¹⁰He is unto me [as] a bear lying in wait, a lion in secret places.

¹¹דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃

¹¹He hath turned aside my ways, and pulled me in pieces; he hath made me desolate.

¹²דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃

¹²He hath bent his bow, and set me as a mark for the arrow.

¹³הביא בכליותי בני אשפתו׃

¹³He hath caused the arrows of his quiver to enter into my reins.

¹⁴הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃

¹⁴I am become a derision to all my people; their song all the day.

¹⁵השביעני במרורים הרוני לענה׃

¹⁵He hath sated me with bitterness, he hath made me drunk with wormwood.

¹⁶ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃

¹⁶He hath also broken my teeth with gravel stones, he hath covered me with ashes.

¹⁷ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

¹⁷And thou hast removed my soul far off from peace: I have forgotten prosperity.

¹⁸ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃

¹⁸And I said, My strength is perished, and my hope in Jehovah.

¹⁹זכר עניי ומרודי לענה וראש׃

¹⁹Remember thou mine affliction and my wandering, the wormwood and the gall.

²⁰זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃

²⁰My soul hath [them] constantly in remembrance, and is humbled in me.

²¹זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃

²¹-- This I recall to heart, therefore have I hope.

²²חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃

²²It is of Jehovah's loving-kindness we are not consumed, because his compassions fail not;

²³חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

²³they are new every morning: great is thy faithfulness.

²⁴חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃

²⁴Jehovah is my portion, saith my soul; therefore will I hope in him.

²⁵טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃

²⁵Jehovah is good unto them that wait for him, to the soul [that] seeketh him.

²⁶טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃

²⁶It is good that one should both wait, and that in silence, for the salvation of Jehovah.

²⁷טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃

²⁷It is good for a man that he bear the yoke in his youth:

²⁸ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

²⁸He sitteth solitary and keepeth silence, because he hath laid it upon him;

²⁹יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

²⁹he putteth his mouth in the dust, if so be there may be hope;

³⁰יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃

³⁰he giveth his cheek to him that smiteth him; he is filled full with reproach.

³¹כי לא יזנח לעולם אדני׃

³¹For the Lord will not cast off for ever;

³²כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

³²but if he have caused grief, he will have compassion according to the multitude of his loving-kindnesses:

³³כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃

³³for he doth not willingly afflict or grieve the children of men.

³⁴לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

³⁴To crush under foot all the prisoners of the earth,

³⁵להטות משפט גבר נגד פני עליון׃

³⁵to turn aside the right of a man before the face of the Most High,

³⁶לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃

³⁶to wrong a man in his cause, -- will not the Lord see it?

³⁷מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

³⁷Who is he that saith, and there cometh to pass, what the Lord hath not commanded?

³⁸מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

³⁸Out of the mouth of the Most High doth not there proceed evil and good?

³⁹מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃

³⁹Wherefore doth a living man complain, a man for the punishment of his sins?

⁴⁰נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃

⁴⁰Let us search and try our ways, and turn again to Jehovah.

⁴¹נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃

⁴¹Let us lift up our heart with [our] hands unto ùGod in the heavens.

⁴²נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃

⁴²We have transgressed and have rebelled: thou hast not pardoned.

⁴³סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

⁴³Thou hast covered thyself with anger, and pursued us; thou hast slain, thou hast not spared.

⁴⁴סכותה בענן לך מעבור תפלה׃

⁴⁴Thou hast covered thyself with a cloud, that prayer should not pass through.

⁴⁵סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃

⁴⁵Thou hast made us the offscouring and refuse in the midst of the peoples.

⁴⁶פצו עלינו פיהם כל איבינו׃

⁴⁶All our enemies have opened their mouth against us.

⁴⁷פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

⁴⁷Fear and the pit are come upon us, devastation and ruin.

⁴⁸פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃

⁴⁸Mine eye runneth down with streams of water for the ruin of the daughter of my people.

⁴⁹עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

⁴⁹Mine eye poureth down, and ceaseth not, without any intermission,

⁵⁰עד ישקיף וירא יהוה משמים׃

⁵⁰till Jehovah look down and behold from the heavens.

⁵¹עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃

⁵¹Mine eye affecteth my soul, because of all the daughters of my city.

⁵²צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

⁵²They that are mine enemies without cause have chased me sore like a bird.

⁵³צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃

⁵³They have cut off my life in a pit, and cast a stone upon me.

⁵⁴צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃

⁵⁴Waters streamed over my head; I said, I am cut off.

⁵⁵קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

⁵⁵I called upon thy name, Jehovah, out of the lowest pit.

⁵⁶קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

⁵⁶Thou hast heard my voice: hide not thine ear at my sighing, at my cry.

⁵⁷קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃

⁵⁷Thou drewest near in the day that I called upon thee; thou saidst, Fear not.

⁵⁸רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

⁵⁸Lord, thou hast pleaded the cause of my soul, thou hast redeemed my life.

⁵⁹ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

⁵⁹Jehovah, thou hast seen my wrong: judge thou my cause.

⁶⁰ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃

⁶⁰Thou hast seen all their vengeance, all their imaginations against me.

⁶¹שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃

⁶¹Thou hast heard their reproach, O Jehovah, all their imaginations against me;

⁶²שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃

⁶²the lips of those that rise up against me and their meditation against me all the day.

⁶³שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃

⁶³Behold thou their sitting down and their rising up: I am their song.

⁶⁴תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

⁶⁴Render unto them a recompence, O Jehovah, according to the work of their hands;

⁶⁵תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃

⁶⁵give them obduracy of heart, thy curse unto them;

⁶⁶תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃

⁶⁶pursue them in anger, and destroy them from under the heavens of Jehovah.