¹זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃

¹Remember, O Jehovah, what is come upon us; consider, and see our reproach.

²נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃

²Our inheritance is turned to strangers, our houses to aliens.

³יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃

³We are orphans and fatherless, our mothers are as widows.

⁴מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃

⁴Our water have we to drink for money, our wood cometh unto us for a price.

⁵על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃

⁵Our pursuers are on our necks: we are weary, we have no rest.

⁶מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃

⁶We have given the hand to Egypt, [and] to Asshur, to be satisfied with bread.

⁷אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃

⁷Our fathers have sinned, [and] they are not; and we bear their iniquities.

⁸עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃

⁸Bondmen rule over us: there is no deliverer out of their hand.

⁹בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃

⁹We have to get our bread at the risk of our lives, because of the sword of the wilderness.

¹⁰עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃

¹⁰Our skin gloweth like an oven, because of the burning heat of the famine.

¹¹נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃

¹¹They have ravished the women in Zion, the maids in the cities of Judah.

¹²שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃

¹²Princes were hanged up by their hand; the faces of elders were not honoured.

¹³בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃

¹³The young men have borne the mill, and the youths have stumbled under the wood.

¹⁴זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃

¹⁴The elders have ceased from the gate, the young men from their music.

¹⁵שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃

¹⁵The joy of our heart hath ceased; our dance is turned into mourning.

¹⁶נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃

¹⁶The crown is fallen from our head: woe unto us, for we have sinned!

¹⁷על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃

¹⁷For this our heart is faint; for these things our eyes have grown dim,

¹⁸על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃

¹⁸Because of the mountain of Zion, which is desolate: foxes walk over it.

¹⁹אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃

¹⁹Thou, Jehovah, dwellest for ever; thy throne is from generation to generation.

²⁰למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃

²⁰Wherefore dost thou forget us for ever, dost thou forsake us so long time?

²¹השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃

²¹Turn thou us unto thee, Jehovah, and we shall be turned; renew our days as of old.

²²כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃

²²Or is it that thou hast utterly rejected us? Wouldest thou be exceeding wroth against us?