¹ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃

¹In those [times], the myriads of the crowd being gathered together, so that they trod one on another, he began to say to his disciples first, Beware of the leaven of the Pharisees, which is hypocrisy;

²ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

²but there is nothing covered up which shall not be revealed, nor secret that shall not be known;

³לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃

³therefore whatever ye have said in the darkness shall be heard in the light, and what ye have spoken in the ear in chambers shall be proclaimed upon the housetops.

⁴ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃

⁴But I say to you, my friends, Fear not those who kill the body and after this have no more that they can do.

⁵אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

⁵But I will shew you whom ye shall fear: Fear him who after he has killed has authority to cast into hell; yea, I say to you, Fear *him*.

⁶הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃

⁶Are not five sparrows sold for two assaria? and one of them is not forgotten before God.

⁷ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃

⁷But even the hairs of your head are all numbered. Fear not therefore, ye are better than many sparrows.

⁸ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃

⁸But I say to you, Whosoever shall confess me before men, the Son of man will confess him also before the angels of God;

⁹ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃

⁹but he that shall have denied me before men shall be denied before the angels of God;

¹⁰וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃

¹⁰and whoever shall say a word against the Son of man it shall be forgiven him; but to him that speaks injuriously against the Holy Spirit it shall not be forgiven.

¹¹וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃

¹¹But when they bring you before the synagogues and rulers and the authorities, be not careful how or what ye shall answer, or what ye shall say;

¹²כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃

¹²for the Holy Spirit shall teach you in the hour itself what should be said.

¹³ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃

¹³And a person said to him out of the crowd, Teacher, speak to my brother to divide the inheritance with me.

¹⁴ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃

¹⁴But he said to him, Man, who established me [as] a judge or a divider over you?

¹⁵ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃

¹⁵And he said to them, Take heed and keep yourselves from all covetousness, for [it is] not because a man is in abundance [that] his life is in his possessions.

¹⁶וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃

¹⁶And he spoke a parable to them, saying, The land of a certain rich man brought forth abundantly.

¹⁷ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃

¹⁷And he reasoned within himself saying, What shall I do? for I have not [a place] where I shall lay up my fruits.

¹⁸ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃

¹⁸And he said, This will I do: I will take away my granaries and build greater, and there I will lay up all my produce and my good things;

¹⁹ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃

¹⁹and I will say to my soul, Soul, thou hast much good things laid by for many years; repose thyself, eat, drink, be merry.

²⁰והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

²⁰But God said to him, Fool, this night thy soul shall be required of thee; and whose shall be what thou hast prepared?

²¹זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃

²¹Thus is he who lays up treasure for himself, and is not rich toward God.

²²ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃

²²And he said to his disciples, For this cause I say unto you, Be not careful for life, what ye shall eat, nor for the body, what ye shall put on.

²³הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃

²³The life is more than food, and the body than raiment.

²⁴התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃

²⁴Consider the ravens, that they sow not nor reap; which have neither storehouse nor granary; and God feeds them. How much better are *ye* than the birds?

²⁵ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃

²⁵But which of you by being careful can add to his stature one cubit?

²⁶ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃

²⁶If therefore ye cannot [do] even what is least, why are ye careful about the rest?

²⁷התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃

²⁷Consider the lilies how they grow: they neither toil nor spin; but I say unto you, Not even Solomon in all his glory was clothed as one of these.

²⁸ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃

²⁸But if God thus clothe the grass, which to-day is in the field and to-morrow is cast into [the] oven, how much rather you, O ye of little faith?

²⁹גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃

²⁹And *ye*, seek not what ye shall eat or what ye shall drink, and be not in anxiety;

³⁰כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃

³⁰for all these things do the nations of the world seek after, and your Father knows that ye have need of these things;

³¹אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃

³¹but seek his kingdom, and [all] these things shall be added to you.

³²אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

³²Fear not, little flock, for it has been the good pleasure of your Father to give you the kingdom.

³³מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃

³³Sell what ye possess and give alms; make to yourselves purses which do not grow old, a treasure which does not fail in the heavens, where thief does not draw near nor moth destroy.

³⁴כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

³⁴For where your treasure is, there also will your heart be.

³⁵מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃

³⁵Let your loins be girded about, and lamps burning;

³⁶ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃

³⁶and *ye* like men who wait their own lord whenever he may leave the wedding, that when he comes and knocks, they may open to him immediately.

³⁷אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃

³⁷Blessed are those bondmen whom the lord [on] coming shall find watching; verily I say unto you, that he will gird himself and make them recline at table, and coming up will serve them.

³⁸ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃

³⁸And if he come in the second watch, and come in the third watch, and find [them] thus, blessed are those [bondmen].

³⁹וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃

³⁹But this know, that if the master of the house had known in what hour the thief was coming, he would have watched, and not have suffered his house to be dug through.

⁴⁰לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃

⁴⁰And ye therefore, be *ye* ready, for in the hour in which ye do not think [it], the Son of man comes.

⁴¹ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃

⁴¹And Peter said to him, Lord, sayest thou this parable to us, or also to all?

⁴²ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃

⁴²And the Lord said, Who then is the faithful and prudent steward, whom his lord will set over his household, to give the measure of corn in season?

⁴³אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃

⁴³Blessed is that bondman whom his lord [on] coming shall find doing thus;

⁴⁴אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃

⁴⁴verily I say unto you, that he will set him over all that he has.

⁴⁵והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

⁴⁵But if that bondman should say in his heart, My lord delays to come, and begin to beat the menservants and the maidservants, and to eat and to drink and to be drunken,

⁴⁶בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃

⁴⁶the lord of that bondman shall come in a day when he does not expect it, and in an hour he knows not of, and shall cut him in two and appoint his portion with the unbelievers.

⁴⁷]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃

⁴⁷But that bondman who knew his own lord's will, and had not prepared [himself] nor done his will, shall be beaten with many [stripes];

⁴⁸]84-74[׃

⁴⁸but he who knew [it] not, and did things worthy of stripes, shall be beaten with few. And to every one to whom much has been given, much shall be required from him; and to whom [men] have committed much, they will ask from him the more.

⁴⁹להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃

⁴⁹I have come to cast a fire on the earth; and what will I if already it has been kindled?

⁵⁰ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃

⁵⁰But I have a baptism to be baptised with, and how am I straitened until it shall have been accomplished!

⁵¹החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃

⁵¹Think ye that I have come to give peace in the earth? Nay, I say to you, but rather division:

⁵²כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃

⁵²for from henceforth there shall be five in one house divided; three shall be divided against two, and two against three:

⁵³האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃

⁵³father against son, and son against father; mother against daughter, and daughter against mother; a mother-in-law against her daughter-in-law, and a daughter-in-law against her mother-in-law.

⁵⁴ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃

⁵⁴And he said also to the crowds, When ye see a cloud rising out of the west, straightway ye say, A shower is coming; and so it happens.

⁵⁵ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃

⁵⁵And when [ye see] the south wind blow, ye say, There will be heat; and it happens.

⁵⁶החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃

⁵⁶Hypocrites, ye know how to judge of the appearance of the earth and of the heaven; how [is it then that] ye do not discern this time?

⁵⁷למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃

⁵⁷And why even of yourselves judge ye not what is right?

⁵⁸כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃

⁵⁸For as thou goest with thine adverse party before a magistrate, strive in the way to be reconciled with him, lest he drag thee away to the judge, and the judge shall deliver thee to the officer, and the officer cast thee into prison.

⁵⁹ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃

⁵⁹I say unto thee, Thou shalt in no wise come out thence until thou hast paid the very last mite.