¹ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃

¹And he looked up and saw the rich casting their gifts into the treasury;

²וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃

²but he saw also a certain poor widow casting therein two mites.

³ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃

³And he said, Verily I say unto you, that this poor widow has cast in more than all;

⁴כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃

⁴for all these out of their abundance have cast into the gifts [of God]; but she out of her need has cast in all the living which she had.

⁵ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃

⁵And as some spoke of the temple, that it was adorned with goodly stones and consecrated offerings, he said,

⁶את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

⁶[As to] these things which ye are beholding, days are coming in which there shall not be left stone upon stone which shall not be thrown down.

⁷וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃

⁷And they asked him saying, Teacher, when then shall these things be; and what [is] the sign when these things are going to take place?

⁸ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃

⁸And he said, See that ye be not led astray, for many shall come in my name, saying, *I* am [he], and the time is drawn nigh: go ye not [therefore] after them.

⁹ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃

⁹And when ye shall hear of wars and tumults, be not terrified, for these things must first take place, but the end is not immediately.

¹⁰ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃

¹⁰Then he said to them, Nation shall rise up against nation, and kingdom against kingdom;

¹¹והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃

¹¹there shall be both great earthquakes in different places, and famines and pestilences; and there shall be fearful sights and great signs from heaven.

¹²ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃

¹²But before all these things they shall lay their hands upon you and persecute you, delivering [you] up to synagogues and prisons, bringing [you] before kings and governors on account of my name;

¹³והיתה זאת לכם לעדות׃

¹³but it shall turn out to you for a testimony.

¹⁴על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃

¹⁴Settle therefore in your hearts not to meditate beforehand [your] defence,

¹⁵כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃

¹⁵for *I* will give you a mouth and wisdom which all your opposers shall not be able to reply to or resist.

¹⁶וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃

¹⁶But ye will be delivered up even by parents and brethren and relations and friends, and they shall put to death [some] from among you,

¹⁷והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃

¹⁷and ye will be hated of all for my name's sake.

¹⁸אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃

¹⁸And a hair of your head shall in no wise perish.

¹⁹בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃

¹⁹By your patient endurance gain your souls.

²⁰וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃

²⁰But when ye see Jerusalem encompassed with armies, then know that its desolation is drawn nigh.

²¹אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃

²¹Then let those who are in Judaea flee to the mountains, and those who are in the midst of it depart out, and those who are in the country not enter into it;

²²כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃

²²for these are days of avenging, that all the things that are written may be accomplished.

²³ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃

²³But woe to them that are with child and to them who give suck in those days, for there shall be great distress upon the land and wrath upon this people.

²⁴ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃

²⁴And they shall fall by the edge of the sword, and be led captive into all the nations; and Jerusalem shall be trodden down of [the] nations until [the] times of [the] nations be fulfilled.

²⁵והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃

²⁵And there shall be signs in sun and moon and stars, and upon the earth distress of nations in perplexity [at] the roar of the sea and rolling waves,

²⁶וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃

²⁶men ready to die through fear and expectation of what is coming on the habitable earth, for the powers of the heavens shall be shaken.

²⁷ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃

²⁷And then shall they see the Son of man coming in a cloud with power and great glory.

²⁸וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃

²⁸But when these things begin to come to pass, look up and lift up your heads, because your redemption draws nigh.

²⁹וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃

²⁹And he spoke a parable to them: Behold the fig-tree and all the trees;

³⁰כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃

³⁰when they already sprout, ye know of your own selves, [on] looking [at them], that already the summer is near.

³¹ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃

³¹So also *ye*, when ye see these things take place, know that the kingdom of God is near.

³²אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃

³²Verily I say unto you, that this generation shall in no wise pass away until all come to pass.

³³השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

³³The heaven and the earth shall pass away, but my words shall in no wise pass away.

³⁴רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃

³⁴But take heed to yourselves lest possibly your hearts be laden with surfeiting and drinking and cares of life, and that day come upon you suddenly unawares;

³⁵כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃

³⁵for as a snare shall it come upon all them that dwell upon the face of the whole earth.

³⁶לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃

³⁶Watch therefore, praying at every season, that ye may be accounted worthy to escape all these things which are about to come to pass, and to stand before the Son of man.

³⁷ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃

³⁷And by day he was teaching in the temple, and by night, going out, he remained abroad on the mountain called [the mount] of Olives;

³⁸וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃

³⁸and all the people came early in the morning to him in the temple to hear him.