¹וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

¹And again he began to teach by the sea. And a great crowd was gathered together to him, so that going on board ship he sat in the sea, and all the crowd were close to the sea on the land.

²וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

²And he taught them many things in parables. And he said to them in his doctrine,

³שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

³Hearken: Behold, the sower went forth to sow.

⁴ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

⁴And it came to pass as he sowed, one fell by the wayside, and the birds came and devoured it.

⁵ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁵And another fell on the rocky ground, where it had not much earth, and immediately it sprung up out [of the ground] because it had no depth of earth;

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

⁶and when the sun arose it was burnt up, and because of its not having any root, it withered.

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

⁷And another fell among the thorns, and the thorns grew up and choked it, and it yielded no fruit.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

⁸And another fell into the good ground, and yielded fruit, growing up and increasing; and bore, one thirty, and one sixty, and one a hundred.

⁹ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁹And he said, He that has ears to hear, let him hear.

¹⁰ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

¹⁰And when he was alone, those about him with the twelve asked him [as to] the parables.

¹¹ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

¹¹And he said to them, To you is given [to know] the mystery of the kingdom of God; but to them who are without, all things are done in parables,

¹²למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

¹²that beholding they may behold and not see, and hearing they may hear and not understand, lest it may be, they should be converted and they should be forgiven.

¹³ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

¹³And he says to them, Do ye not know this parable? and how will ye be acquainted with all the parables?

¹⁴הזרע הוא זרע את הדבר׃

¹⁴The sower sows the word:

¹⁵ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

¹⁵and these are they by the wayside where the word is sown, and when they hear, immediately Satan comes and takes away the word that was sown in them.

¹⁶וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

¹⁶And these are they in like manner who are sown upon the rocky places, who when they hear the word, immediately receive it with joy,

¹⁷אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

¹⁷and they have no root in themselves, but are for a time: then, tribulation arising, or persecution on account of the word, immediately they are offended.

¹⁸והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

¹⁸And others are they who are sown among the thorns: these are they who have heard the word,

¹⁹ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

¹⁹and the cares of life, and the deceitfulness of riches, and the lusts of other things, entering in, choke the word, and it becomes unfruitful.

²⁰ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

²⁰And these are they who have been sown on the good ground, such as hear the word and receive it, and bear fruit; one thirty, and one sixty, and one a hundred [fold].

²¹ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

²¹And he said to them, Does the lamp come that it should be put under the bushel or under the couch? [Is it] not that it should be set upon the lamp-stand?

²²כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

²²For there is nothing hidden which shall not be made manifest; nor does any secret thing take place, but that it should come to light.

²³כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

²³If any one have ears to hear, let him hear.

²⁴ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

²⁴And he said to them, Take heed what ye hear; with what measure ye mete, it shall be meted to you; and there shall be [more] added to you.

²⁵כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

²⁵For whosoever has, to him shall be given; and he who has not, even what he has shall be taken from him.

²⁶ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

²⁶And he said, Thus is the kingdom of God, as if a man should cast the seed upon the earth,

²⁷וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

²⁷and should sleep and rise up night and day, and the seed should sprout and grow, he does not know how.

²⁸כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

²⁸The earth bears fruit of itself, first [the] blade, then an ear, then full corn in the ear.

²⁹וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

²⁹But when the fruit is produced, immediately he sends the sickle, for the harvest is come.

³⁰ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

³⁰And he said, How should we liken the kingdom of God, or with what comparison should we compare it?

³¹כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

³¹As to a grain of mustard [seed], which, when it is sown upon the earth, is less than all seeds which are upon the earth,

³²ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

³²and when it has been sown, mounts up and becomes greater than all herbs, and produces great branches, so that the birds of heaven can roost under its shadow.

³³ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

³³And with many such parables he spoke the word to them, as they were able to hear,

³⁴ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

³⁴but without a parable spoke he not to them; and in private he explained all things to his disciples.

³⁵ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

³⁵And on that day, when evening was come, he says to them, Let us go over to the other side:

³⁶ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

³⁶and having sent away the crowd, they take him with [them], as he was, in the ship. But other ships also were with him.

³⁷ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

³⁷And there comes a violent gust of wind, and the waves beat into the ship, so that it already filled.

³⁸והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

³⁸And *he* was in the stern sleeping on the cushion. And they awake him up and say to him, Teacher, dost thou not care that we are perishing?

³⁹ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

³⁹And awaking up he rebuked the wind, and said to the sea, Silence; be mute. And the wind fell, and there was a great calm.

⁴⁰ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

⁴⁰And he said to them, Why are ye [thus] fearful? how [is it] ye have not faith?

⁴¹וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃

⁴¹And they feared [with] great fear, and said one to another, Who then is this, that even the wind and the sea obey him?