1ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃
1And having called to [him] his twelve disciples, he gave them power over unclean spirits, so that they should cast them out, and heal every disease and every bodily weakness.
2ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃
2Now the names of the twelve apostles are these: first, Simon, who was called Peter, and Andrew his brother; James the [son] of Zebedee, and John his brother;
3פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃
3Philip and Bartholomew; Thomas, and Matthew the tax-gatherer; James the [son] of Alphaeus, and Lebbaeus, who was surnamed Thaddaeus;
4שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃
4Simon the Cananaean, and Judas the Iscariote, who also delivered him up.
5את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃
5These twelve Jesus sent out when he had charged them, saying, Go not off into [the] way of [the] nations, and into a city of Samaritans enter ye not;
6כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
6but go rather to the lost sheep of the house of Israel.
7ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃
7And as ye go, preach, saying, The kingdom of the heavens has drawn nigh.
8רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃
8Heal [the] infirm, [raise the dead], cleanse lepers, cast out demons: ye have received gratuitously, give gratuitously.
9לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃
9Do not provide yourselves with gold, or silver, or brass, for your belts,
10ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃
10nor scrip for the way, nor two body coats, nor sandals, nor a staff: for the workman is worthy of his nourishment.
11וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃
11But into whatsoever city or village ye enter, inquire who in it is worthy, and there remain till ye go forth.
12ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃
12And as ye enter into a house salute it.
13והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃
13And if the house indeed be worthy, let your peace come upon it; but if it be not worthy, let your peace return to you.
14וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃
14And whosoever shall not receive you, nor hear your words, as ye go forth out of that house or city, shake off the dust of your feet.
15אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
15Verily I say unto you, It shall be more tolerable for the land of Sodom and Gomorrha in judgment-day than for that city.
16הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃
16Behold, *I* send you as sheep in the midst of wolves; be therefore prudent as the serpents, and guileless as the doves.
17והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃
17But beware of men; for they will deliver you up to sanhedrims, and scourge you in their synagogues;
18ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃
18and ye shall be brought before rulers and kings for my sake, for a testimony to them and to the nations.
19וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃
19But when they deliver you up, be not careful how or what ye shall speak; for it shall be given to you in that hour what ye shall speak.
20כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃
20For *ye* are not the speakers, but the Spirit of your Father which speaks in you.
21והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃
21But brother shall deliver up brother to death, and father child; and children shall rise up against parents and shall put them to death;
22והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃
22and ye shall be hated of all on account of my name. But he that has endured to [the] end, *he* shall be saved.
23ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
23But when they persecute you in this city, flee to the other; for verily I say to you, Ye shall not have completed the cities of Israel until the Son of man be come.
24אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃
24The disciple is not above his teacher, nor the bondman above his lord.
25דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃
25[It is] sufficient for the disciple that he should become as his teacher, and the bondman as his lord. If they have called the master of the house Beelzebub, how much more those of his household?
26על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃
26Fear them not therefore; for there is nothing covered which shall not be revealed, and secret which shall not be known.
27את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃
27What I say to you in darkness speak in the light, and what ye hear in the ear preach upon the houses.
28ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃
28And be not afraid of those who kill the body, but cannot kill the soul; but fear rather him who is able to destroy both soul and body in hell.
29הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃
29Are not two sparrows sold for a farthing? and one of them shall not fall to the ground without your Father;
30ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃
30but of you even the hairs of the head are all numbered.
31לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃
31Fear not therefore; *ye* are better than many sparrows.
32הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃
32Every one therefore who shall confess me before men, *I* also will confess him before my Father who is in [the] heavens.
33ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃
33But whosoever shall deny me before men, him will *I* also deny before my Father who is in [the] heavens.
34אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃
34Do not think that I have come to send peace upon the earth: I have not come to send peace, but a sword.
35כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃
35For I have come to set a man at variance with his father, and the daughter with her mother, and the daughter-in-law with her mother-in-law;
36ואיבי איש אנשי ביתו׃
36and they of his household [shall be] a man's enemies.
37האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃
37He who loves father or mother above me is not worthy of me; and he who loves son or daughter above me is not worthy of me.
38ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃
38And he who does not take up his cross and follow after me is not worthy of me.
39המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃
39He that finds his life shall lose it, and he who has lost his life for my sake shall find it.
40המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃
40He that receives you receives me, and he that receives me receives him that sent me.
41המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃
41He that receives a prophet in the name of a prophet, shall receive a prophet's reward; and he that receives a righteous man in the name of a righteous man, shall receive a righteous man's reward.
42והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
42And whosoever shall give to drink to one of these little ones a cup of cold [water] only, in the name of a disciple, verily I say unto you, he shall in no wise lose his reward.