¹ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃

¹And the Pharisees and Sadducees, coming to [him], asked him, tempting [him], to shew them a sign out of heaven.

²ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃

²But he answering said to them, When evening is come, ye say, Fine weather, for the sky is red;

³ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃

³and in the morning, A storm to-day, for the sky is red [and] lowering; ye know [how] to discern the face of the sky, but ye cannot the signs of the times.

⁴דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃

⁴A wicked and adulterous generation seeks after a sign, and a sign shall not be given to it save the sign of Jonas. And he left them and went away.

⁵וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃

⁵And when his disciples were come to the other side, they had forgotten to take bread.

⁶ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

⁶And Jesus said to them, See and beware of the leaven of the Pharisees and Sadducees.

⁷ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃

⁷And they reasoned among themselves, saying, Because we have taken no bread.

⁸וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃

⁸And Jesus knowing [it], said, Why reason ye among yourselves, O ye of little faith, because ye have taken no bread?

⁹העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃

⁹Do ye not yet understand nor remember the five loaves of the five thousand, and how many hand-baskets ye took [up]?

¹⁰ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃

¹⁰nor the seven loaves of the four thousand, and how many baskets ye took [up]?

¹¹איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

¹¹How do ye not understand that [it was] not concerning bread I said to you, Beware of the leaven of the Pharisees and Sadducees?

¹²אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃

¹²Then they comprehended that he did not speak of being beware of the leaven of bread, but of the doctrine of the Pharisees and Sadducees.

¹³ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃

¹³But when Jesus was come into the parts of Caesarea-Philippi, he demanded of his disciples, saying, Who do men say that I the Son of man am?

¹⁴ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃

¹⁴And they said, Some, John the baptist; and others, Elias; and others again, Jeremias or one of the prophets.

¹⁵ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃

¹⁵He says to them, But *ye*, who do ye say that I am?

¹⁶ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃

¹⁶And Simon Peter answering said, *Thou* art the Christ, the Son of the living God.

¹⁷ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃

¹⁷And Jesus answering said to him, Blessed art thou, Simon Bar-jona, for flesh and blood has not revealed [it] to thee, but my Father who is in the heavens.

¹⁸ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃

¹⁸And *I* also, I say unto thee that *thou* art Peter, and on this rock I will build my assembly, and hades' gates shall not prevail against it.

¹⁹ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃

¹⁹And I will give to thee the keys of the kingdom of the heavens; and whatsoever thou mayest bind upon the earth shall be bound in the heavens; and whatsoever thou mayest loose on the earth shall be loosed in the heavens.

²⁰אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃

²⁰Then he enjoined on his disciples that they should say to no man that he was the Christ.

²¹מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

²¹From that time Jesus began to shew to his disciples that he must go away to Jerusalem, and suffer many things from the elders and chief priests and scribes, and be killed, and the third day be raised.

²²ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת׃

²²And Peter taking him to [him] began to rebuke him, saying, [God] be favourable to thee, Lord; this shall in no wise be unto thee.

²³ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃

²³But turning round, he said to Peter, Get away behind me, Satan; thou art an offence to me, for thy mind is not on the things that are of God, but on the things that are of men.

²⁴ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃

²⁴Then Jesus said to his disciples, If any one desires to come after me, let him deny himself and take up his cross and follow me.

²⁵כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃

²⁵For whosoever shall desire to save his life shall lose it; but whosoever shall lose his life for my sake shall find it.

²⁶כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃

²⁶For what does a man profit, if he should gain the whole world and suffer the loss of his soul? or what shall a man give in exchange for his soul?

²⁷כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

²⁷For the Son of man is about to come in the glory of his Father with his angels, and then he will render to each according to his doings.

²⁸אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃

²⁸Verily I say unto you, There are some of those standing here that shall not taste of death at all until they shall have seen the Son of man coming in his kingdom.