¹ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃

¹And when they drew near to Jerusalem and came to Bethphage, at the mount of Olives, then Jesus sent two disciples,

²ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃

²saying to them, Go into the village over against you, and immediately ye will find an ass tied, and a colt with it; loose [them] and lead [them] to me.

³וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃

³And if any one say anything to you, ye shall say, The Lord has need of them, and straightway he will send them.

⁴וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃

⁴But all this came to pass, that that might be fulfilled which was spoken through the prophet, saying,

⁵אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

⁵Say to the daughter of Zion, Behold thy King cometh to thee, meek, and mounted upon an ass, and upon a colt the foal of an ass.

⁶וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃

⁶But the disciples, having gone and done as Jesus had ordered them,

⁷ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃

⁷brought the ass and the colt and put their garments upon them, and he sat on them.

⁸ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃

⁸But a very great crowd strewed their own garments on the way, and others kept cutting down branches from the trees and strewing them on the way.

⁹והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃

⁹And the crowds who went before him and who followed cried, saying, Hosanna to the Son of David; blessed [be] he who comes in the name of [the] Lord; hosanna in the highest.

¹⁰ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃

¹⁰And as he entered into Jerusalem, the whole city was moved, saying, Who is this?

¹¹ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃

¹¹And the crowds said, This is Jesus the prophet who is from Nazareth of Galilee.

¹²ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

¹²And Jesus entered into the temple [of God], and cast out all that sold and bought in the temple, and overthrew the tables of the money-changers and the seats of those that sold the doves.

¹³ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃

¹³And he says to them, It is written, My house shall be called a house of prayer, but *ye* have made it a den of robbers.

¹⁴ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃

¹⁴And blind and lame came to him in the temple, and he healed them.

¹⁵ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃

¹⁵And when the chief priests and the scribes saw the wonders which he wrought, and the children crying in the temple and saying, Hosanna to the Son of David, they were indignant,

¹⁶ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃

¹⁶and said to him, Hearest thou what these say? And Jesus says to them, Yea; have ye never read, Out of the mouth of babes and sucklings thou hast perfected praise?

¹⁷ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃

¹⁷And leaving them he went forth out of the city to Bethany, and there he passed the night.

¹⁸ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃

¹⁸But early in the morning, as he came back into the city, he hungered.

¹⁹וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃

¹⁹And seeing one fig-tree in the way, he came to it and found on it nothing but leaves only. And he says to it, Let there be never more fruit of thee for ever. And the fig-tree was immediately dried up.

²⁰ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃

²⁰And when the disciples saw [it], they wondered, saying, How immediately is the fig-tree dried up!

²¹ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃

²¹And Jesus answering said to them, Verily I say unto you, If ye have faith, and do not doubt, not only shall ye do what [is done] to the fig-tree, but even if ye should say to this mountain, Be thou taken away and be thou cast into the sea, it shall come to pass.

²²וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃

²²And all things whatsoever ye shall ask in prayer, believing, ye shall receive.

²³ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃

²³And when he came into the temple, the chief priests and the elders of the people came to him [as he was] teaching, saying, By what authority doest thou these things? and who gave thee this authority?

²⁴ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁴And Jesus answering said to them, *I* also will ask you one thing, which if ye tell me, *I* also will tell you by what authority I do these things:

²⁵טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃

²⁵The baptism of John, whence was it? of heaven or of men? And they reasoned among themselves, saying, If we should say, Of heaven, he will say to us, Why then have ye not believed him?

²⁶אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃

²⁶but if we should say, Of men, we fear the crowd, for all hold John for a prophet.

²⁷ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁷And answering Jesus they said, We do not know. *He* also said to them, Neither do *I* tell you by what authority I do these things.

²⁸אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃

²⁸But what think ye? A man had two children, and coming to the first he said, Child, go to-day, work in [my] vineyard.

²⁹ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃

²⁹And he answering said, I will not; but afterwards repenting himself he went.

³⁰ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃

³⁰And coming to the second he said likewise; and he answering said, *I* [go], sir, and went not.

³¹מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃

³¹Which of the two did the will of the father? They say [to him], The first. Jesus says to them, Verily I say unto you that the tax-gatherers and the harlots go into the kingdom of God before you.

³²כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃

³²For John came to you in the way of righteousness, and ye believed him not; but the tax-gatherers and the harlots believed him; but *ye* when ye saw [it] repented not yourselves afterwards to believe him.

³³משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃

³³Hear another parable: There was a householder who planted a vineyard, and made a fence round it, and dug a winepress in it, and built a tower, and let it out to husbandmen, and left the country.

³⁴ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃

³⁴But when the time of fruit drew near, he sent his bondmen to the husbandmen to receive his fruits.

³⁵ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃

³⁵And the husbandmen took his bondmen, and beat one, killed another, and stoned another.

³⁶ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃

³⁶Again he sent other bondmen more than the first, and they did to them in like manner.

³⁷ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃

³⁷And at last he sent to them his son, saying, They will have respect for my son.

³⁸ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃

³⁸But the husbandmen, seeing the son, said among themselves, This is the heir; come, let us kill him and possess his inheritance.

³⁹ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃

³⁹And they took him, and cast him forth out of the vineyard, and killed him.

⁴⁰והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃

⁴⁰When therefore the lord of the vineyard comes, what shall he do to those husbandmen?

⁴¹ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃

⁴¹They say to him, He will miserably destroy those evil [men], and let out the vineyard to other husbandmen, who shall render him the fruits in their seasons.

⁴²ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

⁴²Jesus says to them, Have ye never read in the scriptures, The stone which they that builded rejected, this has become the corner-stone: this is of [the] Lord, and it is wonderful in our eyes?

⁴³על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃

⁴³Therefore I say to you, that the kingdom of God shall be taken from you and shall be given to a nation producing the fruits of it.

⁴⁴והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃

⁴⁴And he that falls on this stone shall be broken, but on whomsoever it shall fall, it shall grind him to powder.

⁴⁵ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃

⁴⁵And the chief priests and the Pharisees, having heard his parables, knew that he spoke about them.

⁴⁶ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃

⁴⁶And seeking to lay hold of him, they were afraid of the crowds, because they held him for a prophet.