¹ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃

¹And the children of Israel journeyed, and encamped in the plains of Moab on the other side of the Jordan from Jericho.

²וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי׃

²And Balak the son of Zippor saw all that Israel had done to the Amorites.

³ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃

³And Moab was much afraid of the people, because they were many; and Moab was distressed because of the children of Israel.

⁴ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃

⁴And Moab said to the elders of Midian, Now will this company lick up all that is round about us, as an ox licks up the green herb of the field. Now Balak the son of Zippor was king of Moab at that time.

⁵וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃

⁵And he sent messengers to Balaam the son of Beor, to Pethor, which is on the river in the land of the children of his people, to call him, saying, Behold, a people is come out from Egypt; behold, they cover the face of the land, and they abide over against me.

⁶ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃

⁶And now come, I pray thee, curse me this people; for they are mightier than I: perhaps I may be able to smite them, and drive them out of the land; for I know that he whom thou blessest is blessed, and he whom thou cursest is cursed.

⁷וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק׃

⁷And the elders of Moab and the elders of Midian departed, having the rewards of divination in their hand. And they came to Balaam, and spoke to him the words of Balak.

⁸ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם׃

⁸And he said to them, Lodge here this night, and I will bring you word again, according as Jehovah shall speak unto me. And the princes of Moab abode with Balaam.

⁹ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃

⁹And God came to Balaam, and said, Who are these men with thee?

¹⁰ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׃

¹⁰And Balaam said to God, Balak the son of Zippor, king of Moab, hath sent unto me,

¹¹הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃

¹¹Behold, a people is come out of Egypt, and it covers the face of the land. Now come, curse me them: perhaps I may be able to fight against them, and drive them out.

¹²ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃

¹²And God said to Balaam, Thou shalt not go with them; thou shalt not curse the people; for they are blessed.

¹³ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃

¹³And Balaam rose up in the morning, and said to the princes of Balak, Go into your land; for Jehovah refuses to give me leave to go with you.

¹⁴ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃

¹⁴And the princes of Moab rose up; and they went to Balak, and said, Balaam has refused to come with us.

¹⁵ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃

¹⁵Then sent Balak yet again princes, more, and more honourable than they.

¹⁶ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃

¹⁶And they came to Balaam, and said to him, Thus says Balak the son of Zippor: Suffer not thyself, I pray thee, to be restrained from coming to me;

¹⁷כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃

¹⁷for very highly will I honour thee, and whatever thou shalt say to me will I do; come therefore, I pray thee, curse me this people.

¹⁸ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃

¹⁸And Balaam answered and said to the servants of Balak, If Balak give me his house full of silver and gold, I could not go beyond the commandment of Jehovah my God, to do less or more.

¹⁹ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃

¹⁹And now, I pray you, abide ye also here this night, and I shall know what Jehovah will say to me further.

²⁰ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה׃

²⁰Then God came to Balaam at night, and said to him, If the men have come to call thee, rise up, [and] go with them; but only what I shall say unto thee shalt thou do.

²¹ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב׃

²¹And Balaam rose up in the morning, and saddled his ass, and went with the princes of Moab.

²²ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו׃

²²And God's anger was kindled because he went; and the Angel of Jehovah set himself in the way to withstand him. Now he was riding upon his ass, and his two young men were with him.

²³ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃

²³And the ass saw the Angel of Jehovah standing in the way, and his sword drawn in his hand; and the ass turned aside out of the way, and went into the field, and Balaam smote the ass to turn her into the way.

²⁴ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃

²⁴And the Angel of Jehovah stood in a hollow of the vineyards, a wall being on this side, and a wall on that side.

²⁵ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה׃

²⁵And the ass saw the Angel of Jehovah, and she pressed herself against the wall, and crushed Balaam's foot against the wall; and he smote her again.

²⁶ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול׃

²⁶Then the Angel of Jehovah went still further, and stood in a narrow place, where was no way to turn either to the right hand or to the left.

²⁷ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל׃

²⁷And the ass saw the Angel of Jehovah, and lay down under Balaam; and Balaam's anger was kindled, and he smote the ass with his staff.

²⁸ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃

²⁸And Jehovah opened the mouth of the ass, and she said to Balaam, What have I done to thee, that thou hast smitten me these three times?

²⁹ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך׃

²⁹And Balaam said to the ass, Because thou hast mocked me: I would there were a sword in my hand, for now would I kill thee!

³⁰ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃

³⁰And the ass said to Balaam, Am not I thine ass, upon which thou hast ridden ever since I was thine to this day? was I ever wont to do so to thee? And he said, No.

³¹ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃

³¹Then Jehovah opened the eyes of Balaam, and he saw the Angel of Jehovah standing in the way, and his sword drawn in his hand; and he bowed and prostrated himself on his face.

³²ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי׃

³²And the Angel of Jehovah said to him, Wherefore hast thou smitten thine ass these three times? behold, it was I who came forth to withstand thee, for the way [thou walkest in] is for ruin before me.

³³ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃

³³And the ass saw me, and turned from me these three times; had she not turned from me, I had now certainly slain thee, and saved her alive.

³⁴ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי׃

³⁴And Balaam said to the Angel of Jehovah, I have sinned; for I knew not that thou stoodest in the way against me; and now, if it be evil in thine eyes, I will get me back again.

³⁵ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק׃

³⁵And the Angel of Jehovah said to Balaam, Go with the men, but only the word that I shall speak unto thee, that shalt thou speak. And Balaam went with the princes of Balak.

³⁶וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃

³⁶And when Balak heard that Balaam came, he went out to meet him, to the city of Moab, which is on the border of the Arnon, which is at the extremity of the border.

³⁷ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃

³⁷And Balak said to Balaam, Did I not earnestly send to thee to call thee? why didst thou not come to me? am I not surely able to honour thee?

³⁸ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃

³⁸And Balaam said to Balak, Lo, I am come to thee; but shall I now be able at all to say anything? the word that God puts in my mouth, that shall I speak.

³⁹וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות׃

³⁹And Balaam went with Balak, and they came to Kirjath-huzoth.

⁴⁰ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃

⁴⁰And Balak offered oxen and small cattle, and sent to Balaam and to the princes that were with him.

⁴¹ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃

⁴¹And it came to pass on the morrow, that Balak took Balaam, and brought him up to the high places of Baal, and he saw from thence the extremity of the people.