¹לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃

¹If then [there be] any comfort in Christ, if any consolation of love, if any fellowship of [the] Spirit, if any bowels and compassions,

²השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃

²fulfil my joy, that ye may think the same thing, having the same love, joined in soul, thinking one thing;

³ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃

³[let] nothing [be] in the spirit of strife or vain glory, but, in lowliness of mind, each esteeming the other as more excellent than themselves;

⁴כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃

⁴regarding not each his own [qualities], but each those of others also.

⁵כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃

⁵For let this mind be in you which [was] also in Christ Jesus;

⁶אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃

⁶who, subsisting in the form of God, did not esteem it an object of rapine to be on an equality with God;

⁷כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃

⁷but emptied himself, taking a bondman's form, taking his place in [the] likeness of men;

⁸וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃

⁸and having been found in figure as a man, humbled himself, becoming obedient even unto death, and [that the] death of [the] cross.

⁹על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃

⁹Wherefore also God highly exalted him, and granted him a name, that which is above every name,

¹⁰למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃

¹⁰that at the name of Jesus every knee should bow, of heavenly and earthly and infernal [beings],

¹¹וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃

¹¹and every tongue confess that Jesus Christ [is] Lord to God [the] Father's glory.

¹²לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃

¹²So that, my beloved, even as ye have always obeyed, not as in my presence only, but now much rather in my absence, work out your own salvation with fear and trembling,

¹³כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃

¹³for it is God who works in you both the willing and the working according to [his] good pleasure.

¹⁴עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃

¹⁴Do all things without murmurings and reasonings,

¹⁵למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃

¹⁵that ye may be harmless and simple, irreproachable children of God in the midst of a crooked and perverted generation; among whom ye appear as lights in [the] world,

¹⁶מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃

¹⁶holding forth [the] word of life, so as to be a boast for me in Christ's day, that I have not run in vain nor laboured in vain.

¹⁷אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃

¹⁷But if also I am poured out as a libation on the sacrifice and ministration of your faith, I rejoice, and rejoice in common with you all.

¹⁸וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃

¹⁸In like manner do *ye* also rejoice, and rejoice with me.

¹⁹וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃

¹⁹But I hope in [the] Lord Jesus to send Timotheus to you shortly, that *I* also may be refreshed, knowing how ye get on.

²⁰כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃

²⁰For I have no one like-minded who will care with genuine feeling how ye get on.

²¹כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃

²¹For all seek their own things, not the things of Jesus Christ.

²²ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃

²²But ye know the proof of him, that, as a child a father, he has served with me in the work of the glad tidings.

²³ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃

²³Him therefore I hope to send immediately, as soon as I shall see how it goes with me:

²⁴ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃

²⁴but I trust in [the] Lord that I myself also shall soon come;

²⁵ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃

²⁵but I have thought it necessary to send to you Epaphroditus, my brother and fellow-workman and fellow-soldier, but your messenger and minister to my need,

²⁶יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃

²⁶since he had a longing desire after you all, and was distressed because ye had heard that he was sick;

²⁷אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃

²⁷for he was also sick close to death, but God had mercy on him, and not indeed on him alone, but also on me, that I might not have sorrow upon sorrow.

²⁸לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃

²⁸I have sent him therefore the more diligently, that seeing him ye might again rejoice, and that *I* might be the less sorrowful.

²⁹על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃

²⁹Receive him therefore in [the] Lord with all joy, and hold such in honour;

³⁰כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃

³⁰because for the sake of the work he drew near even to death, venturing his life that he might fill up what lacked in your ministration toward me.