¹למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃

¹{To the chief Musician. Of David. A Psalm.} O God of my praise, be not silent:

²כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃

²For the mouth of the wicked [man] and the mouth of deceit are opened against me: they have spoken against me with a lying tongue,

³ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃

³And with words of hatred have they encompassed me; and they fight against me without a cause.

⁴תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃

⁴For my love they are mine adversaries; but I [give myself unto] prayer.

⁵וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃

⁵And they have rewarded me evil for good, and hatred for my love.

⁶הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃

⁶Set a wicked [man] over him, and let [the] adversary stand at his right hand;

⁷בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃

⁷When he shall be judged, let him go out guilty, and let his prayer become sin;

⁸יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃

⁸Let his days be few, let another take his office;

⁹יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃

⁹Let his sons be fatherless, and his wife a widow;

¹⁰ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃

¹⁰Let his sons be vagabonds and beg, and let them seek [their bread] far from their desolate places;

¹¹ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃

¹¹Let the usurer cast the net over all that he hath, and let strangers despoil his labour;

¹²אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃

¹²Let there be none to extend kindness unto him, neither let there be any to favour his fatherless children;

¹³יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃

¹³Let his posterity be cut off; in the generation following let their name be blotted out:

¹⁴יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃

¹⁴Let the iniquity of his fathers be remembered with Jehovah, and let not the sin of his mother be blotted out;

¹⁵יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃

¹⁵Let them be before Jehovah continually, that he may cut off the memory of them from the earth:

¹⁶יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃

¹⁶Because he remembered not to shew kindness, but persecuted the afflicted and needy man, and the broken in heart, to slay him.

¹⁷ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃

¹⁷And he loved cursing; so let it come unto him. And he delighted not in blessing; and let it be far from him.

¹⁸וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃

¹⁸And he clothed himself with cursing like his vestment; so let it come into his bowels like water, and like oil into his bones;

¹⁹תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃

¹⁹Let it be unto him as a garment with which he covereth himself, and for a girdle wherewith he is constantly girded.

²⁰זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃

²⁰Let this be the reward of mine adversaries from Jehovah, and of them that speak evil against my soul.

²¹ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃

²¹But do *thou* for me, Jehovah, Lord, for thy name's sake; because thy loving-kindness is good, deliver me:

²²כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃

²²For I am afflicted and needy, and my heart is wounded within me.

²³כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃

²³I am gone like a shadow when it lengtheneth; I am tossed about like the locust;

²⁴ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃

²⁴My knees are failing through fasting, and my flesh hath lost its fatness;

²⁵ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃

²⁵And I am become a reproach unto them; [when] they look upon me they shake their heads.

²⁶עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃

²⁶Help me, Jehovah my God; save me according to thy loving-kindness:

²⁷וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃

²⁷That they may know that this is thy hand; that *thou*, Jehovah, hast done it.

²⁸יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃

²⁸Let *them* curse, but bless *thou*; when they rise up, let them be ashamed, and let thy servant rejoice.

²⁹ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃

²⁹Let mine adversaries be clothed with confusion, and let them cover themselves with their shame as with a mantle.

³⁰אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃

³⁰I will greatly celebrate Jehovah with my mouth; yea, I will praise him among the multitude.

³¹כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃

³¹For he standeth at the right hand of the needy, to save him from those that judge his soul.