¹למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃

¹{To the chief Musician: an instruction. Of David; when Doeg the Edomite came and told Saul, and said unto him, David came to the house of Ahimelech.} Why boastest thou thyself in evil, thou mighty man? The loving-kindness of ùGod [abideth] continually.

²הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

²Thy tongue deviseth mischievous things, like a sharp razor, practising deceit.

³אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃

³Thou hast loved evil rather than good, lying rather than to speak righteousness. Selah.

⁴אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃

⁴Thou hast loved all devouring words, O deceitful tongue!

⁵גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃

⁵ùGod shall likewise destroy thee for ever; he shall take thee away, and pluck thee out of [thy] tent, and root thee out of the land of the living. Selah.

⁶ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃

⁶The righteous also shall see, and fear, and shall laugh at him, [saying,]

⁷הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

⁷Behold the man that made not God his strength, but put confidence in the abundance of his riches, [and] strengthened himself in his avarice.

⁸ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃

⁸But as for me, I am like a green olive-tree in the house of God: I will confide in the loving-kindness of God for ever and ever.

⁹אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃

⁹I will praise thee for ever, because thou hast done [it]; and I will wait on thy name, before thy godly ones, for it is good.