¹למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃

¹{To the chief Musician. Upon the Gittith. [A Psalm] of Asaph.} Sing ye joyously unto God our strength, shout aloud unto the God of Jacob;

²שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃

²Raise a song, and sound the tambour, the pleasant harp with the lute.

³תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃

³Blow the trumpet at the new moon, at the set time, on our feast day:

⁴כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃

⁴For this is a statute for Israel, an ordinance of the God of Jacob;

⁵עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע׃

⁵He ordained it in Joseph [for] a testimony, when he went forth over the land of Egypt, [where] I heard a language that I knew not.

⁶הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה׃

⁶I removed his shoulder from the burden; his hands were freed from the basket.

⁷בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃

⁷Thou calledst in trouble, and I delivered thee; I answered thee in the secret place of thunder; I proved thee at the waters of Meribah. Selah.

⁸שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי׃

⁸Hear, my people, and I will testify unto thee; O Israel, if thou wouldest hearken unto me!

⁹לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׃

⁹There shall no strange ùgod be in thee, neither shalt thou worship any foreign ùgod.

¹⁰אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃

¹⁰I am Jehovah thy God, that brought thee up out of the land of Egypt: open thy mouth wide, and I will fill it.

¹¹ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃

¹¹But my people hearkened not to my voice, and Israel would none of me.

¹²ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃

¹²So I gave them up unto their own hearts' stubbornness: they walked after their own counsels.

¹³לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃

¹³Oh that my people had hearkened unto me, that Israel had walked in my ways!

¹⁴כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי׃

¹⁴I would soon have subdued their enemies, and turned my hand against their adversaries.

¹⁵משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃

¹⁵The haters of Jehovah would have come cringing unto him; but their time would have been for ever.

¹⁶ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃

¹⁶And he would have fed them with the finest of wheat; yea, with honey out of the rock would I have satisfied thee.