1ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃
1And I lifted up mine eyes, and saw, and behold a man with a measuring line in his hand.
2ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃
2And I said, Whither goest thou? And he said unto me, To measure Jerusalem, to see what is the breadth thereof, and what is the length thereof.
3והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃
3And behold, the angel that talked with me went forth; and another angel went forth to meet him,
4ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃
4and said unto him, Run, speak to this young man, saying, Jerusalem shall be inhabited as towns without walls for the multitude of men and cattle therein;
5ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃
5and I, saith Jehovah, I will be unto her a wall of fire round about, and will be the glory in the midst of her.
6הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃
6Ho, ho! flee from the land of the north, saith Jehovah; for I have scattered you abroad as the four winds of the heavens, saith Jehovah.
7הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃
7Ho! escape, Zion, that dwellest with the daughter of Babylon.
8כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃
8For thus saith Jehovah of hosts: After the glory, hath he sent me unto the nations that made you a spoil; for he that toucheth you toucheth the apple of his eye.
9כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃
9For behold, I will shake my hand upon them, and they shall become a spoil to those that served them: and ye shall know that Jehovah of hosts hath sent me.
10רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃
10Sing aloud and rejoice, daughter of Zion; for behold, I come, and I will dwell in the midst of thee, saith Jehovah.
11ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃
11And many nations shall join themselves to Jehovah in that day, and shall be unto me for a people; and I will dwell in the midst of thee, and thou shalt know that Jehovah of hosts hath sent me unto thee.
12ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃
12And Jehovah shall inherit Judah [as] his portion in the holy land, and shall yet choose Jerusalem.
13הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃
13Let all flesh be silent before Jehovah; for he is risen up out of his holy habitation.