¹וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃

¹Ja Hiiram, Tüürose kuningas, läkitas Taaveti juurde saadikud seedripuudega, samuti müürseppi ja puuseppi temale koda ehitama.

²וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃

²Taavet mõistis, et Issand oli ta kinnitanud Iisraeli kuningaks, et ta kuningriik oli ülendatud tema Iisraeli rahva pärast.

³ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃

³Jeruusalemmas võttis Taavet veelgi naisi, ja Taavetile sündis veelgi poegi ja tütreid.

⁴ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃

⁴Ja need olid nende laste nimed, kes temale Jeruusalemmas sündisid: Sammua, Soobab, Naatan ja Saalomon,

⁵ויבחר ואלישוע ואלפלט׃

⁵Jibhar, Elisua ja Elpelet,

⁶ונגה ונפג ויפיע׃

⁶Noga, Nefeg ja Jaafia,

⁷ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃

⁷Elisama, Beeljada ja Elifelet.

⁸וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃

⁸Aga kui vilistid kuulsid, et Taavet oli võitud kogu Iisraeli kuningaks, siis läksid kõik vilistid Taavetit otsima; kui Taavet sellest kuulis, siis ta läks neile vastu.

⁹ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃

⁹Ja vilistid tulid ning tungisid kõikjale Refaimi orgu.

¹⁰וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃

¹⁰Taavet küsis siis Jumalalt, öeldes: 'Kas ma pean vilistitele vastu minema? Kas sa annad nad minu kätte?' Ja Issand ütles temale: 'Mine, ja ma annan nad sinu kätte!'

¹¹ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃

¹¹Ja kui nad läksid üles Baal-Peratsimi, siis Taavet lõi neid seal. Ja Taavet ütles: 'Jumal on mu vaenlased minu käega murdnud, otsekui oleks vesi läbi murdnud!' Seepärast pandi sellele paigale nimeks Baal-Peratsim.

¹²ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃

¹²Nad jätsid sinna oma jumalad ja Taavet käskis need tulega ära põletada.

¹³ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃

¹³Ja vilistid tulid uuesti ning tungisid sinna orgu.

¹⁴וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃

¹⁴Ja Taavet küsis taas Jumalalt, ja Jumal ütles talle: 'Ära mine neile järele, vaid mine neist mööda ja tule neile kallale baakapõõsaste poolt.

¹⁵ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃

¹⁵Kui sa kuuled baakapõõsaste ladvus otsekui astumise kahinat, siis mine sõdima, sest Jumal on su ees välja läinud vilistite leeri lööma!'

¹⁶ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃

¹⁶Ja Taavet tegi nõnda, nagu Jumal teda käskis, ja nad lõid vilistite leeri Gibeonist kuni Geserini.

¹⁷ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃

¹⁷Taavet sai kuulsaks kõigis maades, ja Issand pani kõigi rahvaste peale hirmu tema ees.