1הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃
1Vaata, Issand laastab maa ja rüüstab selle, paiskab segi selle pinna ja pillutab elanikud.
2והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃
2Ja nagu rahvaga, nõnda sünnib preestriga, nagu sulasega, nõnda ta isandaga, nagu teenijaga, nõnda ta emandaga, nagu ostjaga, nõnda müüjaga, nagu laenuandjaga, nõnda laenajaga, nagu võlausaldajaga, nõnda võlgnikuga.
3הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃
3Maa laastatakse täiesti ja riisutakse sootuks, sest Issand on öelnud selle sõna.
4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃
4Maa leinab, laostub, ilmamaa närbub, laostub, maa rahva ülikud rammestuvad.
5והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃
5Maa on rüvetunud oma elanike all, sest need on üle astunud Seadusest, muutnud seadlusi, murdnud igavese lepingu.
6על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃
6Seepärast neelab needus maa ja selle elanikud peavad kandma oma süüd; seepärast kahaneb maa elanike hulk ja vähe inimesi jääb järele.
7אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃
7Vein leinab, viinapuu kuivab, ägavad kõik, kes olid südamest rõõmsad.
8שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃
8Lõpeb trummide lõbu, lakkab hõiskajate lärm, kaob kandle rõõm.
9בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃
9Enam ei jooda lauldes veini, vägijook on joojale kibe.
10נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃
10Tühi linn purustatakse, kõik kojad suletakse, sissepääsu ei ole.
11צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃
11Tänavail karjutakse veini järele, kõik rõõm kaob, maa lust lahkub.
12נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃
12Linna jääb häving ja värav taotakse puruks.
13כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃
13Sest nõnda peab sündima keset maad, rahvaste keskel, otsekui õlipuu raputus, otsekui järelnoppimine pärast viinamarjalõikuse lõppu.
14המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃
14Need seal tõstavad häält, rõkatavad rõõmust, Issanda ülevuse tõttu hõiskavad lääne poolt:
15על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃
15'Seepärast austage ka ida pool Issandat, mere saartel Issanda, Iisraeli Jumala nime.'
16מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃
16Maa äärest kuuleme kiituslaule: 'Austus õigele!' Aga mina ütlen: Kadu mulle, kadu mulle! Häda mulle, petised petavad, jah, petised petavad petise kombel!
17פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃
17Pelg, püügiauk ja püüdepael on su ees, maa elanik.
18והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃
18Kes siis põgeneb peletushüüu eest, langeb püügiauku; aga kes tuleb püügiaugust välja, selle püüab püüdepael. Sest kõrguse luugid avanevad ja maa alused vappuvad.
19רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃
19Maa põrub põrmuks, maa lõheneb lõhki, maa kõigub kõvasti.
20נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃
20Maa vaarub tugevasti, joobnu sarnaselt, ja vangub otsekui vahionn. Tema üleastumine lasub raskesti ta peal, ta langeb ega tõuse enam.
21והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃
21Sel päeval nuhtleb Issand kõrguse väehulki kõrgel ja maa kuningaid maa peal.
22ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃
22Need kogutakse kokku, kogutakse vangidena auku, suletakse vangitorni ja hulga aja pärast nuheldakse neid.
23וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃
23Siis on kuul häbi ja päike häbeneb, sest vägede Issand on kuningas Siioni mäel ja Jeruusalemmas, ja tema vanemate ees paistab auhiilgus.