¹ויהי אחרי כן ויך דויד את פלשתים ויכניעם ויקח את גת ובנתיה מיד פלשתים׃

¹Dopo queste cose, Davide sconfisse i Filistei e li umiliò, e tolse di mano ai Filistei Gath e le città che ne dipendevano.

²ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה׃

²Sconfisse pure i Moabiti; e i Moabiti divennero sudditi e tributari di Davide.

³ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת׃

³Davide sconfisse anche Hadarezer, re di Tsoba, verso Hamath, mentr’egli andava a stabilire il suo dominio sul fiume Eufrate.

⁴וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב׃

⁴Davide gli prese mille carri, settemila cavalieri e ventimila pedoni; tagliò i garetti a tutti i cavalli da tiro, ma riserbò de’ cavalli per cento carri.

⁵ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש׃

⁵E quando i Siri di Damasco vennero per soccorrere Hadarezer, re di Tsoba, Davide ne uccise ventiduemila.

⁶וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך׃

⁶Poi Davide mise delle guarnigioni nella Siria di Damasco, e i Siri divennero sudditi e tributari di Davide; e l’Eterno lo rendea vittorioso dovunque egli andava.

⁷ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם׃

⁷E Davide tolse ai servi di Hadarezer i loro scudi d’oro e li portò a Gerusalemme.

⁸ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת׃

⁸Davide prese anche una grande quantità di rame a Tibhath e a Cun, città di Hadarezer. Salomone se ne servì per fare il mar di rame, le colonne e gli utensili di rame.

⁹וישמע תעו מלך חמת כי הכה דויד את כל חיל הדדעזר מלך צובה׃

⁹Or quando Tou, re di Hamath, ebbe udito che Davide avea sconfitto tutto l’esercito di Hadarezer, re di Tsoba,

¹⁰וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף ונחשת׃

¹⁰mandò al re Davide Hadoram, suo figliuolo, per salutarlo e per benedirlo perché avea mosso guerra a Hadarezer e l’avea sconfitto (Hadarezer era sempre in guerra con Tou); e Hadoram portò seco ogni sorta di vasi d’oro, d’argento, e di rame.

¹¹גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק׃

¹¹E il re Davide consacrò anche quelli all’Eterno, come avea già consacrato l’argento e l’oro che avea portato via a tutte le nazioni: agli Edomiti, ai Moabiti, agli Ammoniti, ai Filistei ed agli Amalekiti.

¹²ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף׃

¹²Abishai, figliuolo di Tseruia, sconfisse pure diciottomila Edomiti nella valle del Sale.

¹³וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך׃

¹³E pose delle guarnigioni in Idumea, e tutti gli Edomiti divennero sudditi di Davide; e l’Eterno rendea Davide vittorioso dovunque egli andava.

¹⁴וימלך דויד על כל ישראל ויהי עשה משפט וצדקה לכל עמו׃

¹⁴Davide regnò su tutto Israele, facendo ragione e amministrando la giustizia a tutto il suo popolo.

¹⁵ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר׃

¹⁵Joab, figliuolo di Tseruia, comandava l’esercito; Giosafat, figliuolo di Ahilud, era cancelliere;

¹⁶וצדוק בן אחיטוב ואבימלך בן אביתר כהנים ושושא סופר׃

¹⁶Tsadok, figliuolo di Ahitub, e Abimelec, figliuolo di Abiathar, erano sacerdoti; Shavsa era segretario;

¹⁷ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דויד הראשנים ליד המלך׃

¹⁷Benaia, figliuolo di Jehoiada, era capo dei Kerethei e dei Pelethei; e i figliuoli di Davide erano i primi al fianco del re.