¹לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃

¹Siate miei imitatori, come anch’io lo sono di Cristo.

²ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃

²Or io vi lodo perché vi ricordate di me in ogni cosa, e ritenete i miei insegnamenti quali ve li ho trasmessi.

³אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃

³Ma io voglio che sappiate che il capo d’ogni uomo è Cristo, che il capo della donna è l’uomo, e che il capo di Cristo è Dio.

⁴כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃

⁴Ogni uomo che prega o profetizza a capo coperto, fa disonore al suo capo;

⁵וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃

⁵ma ogni donna che prega o profetizza senz’avere il capo coperto da un velo, fa disonore al suo capo, perché è lo stesso che se fosse rasa.

⁶כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃

⁶Perché se la donna non si mette il velo, si faccia anche tagliare i capelli! Ma se è cosa vergognosa per una donna il farsi tagliare i capelli o radere il capo, si metta un velo.

⁷והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃

⁷Poiché, quanto all’uomo, egli non deve velarsi il capo, essendo immagine e gloria di Dio; ma la donna è la gloria dell’uomo;

⁸כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃

⁸perché l’uomo non viene dalla donna, ma la donna dall’uomo;

⁹גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃

⁹e l’uomo non fu creato a motivo della donna, ma la donna a motivo dell’uomo.

¹⁰על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃

¹⁰Perciò la donna deve, a motivo degli angeli, aver sul capo un segno dell’autorità da cui dipende.

¹¹אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃

¹¹D’altronde, nel Signore, né la donna è senza l’uomo, né l’uomo senza la donna.

¹²כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃

¹²Poiché, siccome la donna viene dall’uomo, così anche l’uomo esiste per mezzo della donna, e ogni cosa è da Dio.

¹³שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃

¹³Giudicatene voi stessi: E’ egli conveniente che una donna preghi Iddio senz’esser velata?

¹⁴או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃

¹⁴La natura stessa non v’insegna ella che se l’uomo porta la chioma, ciò è per lui un disonore?

¹⁵אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃

¹⁵Mentre se una donna porta la chioma, ciò è per lei un onore; perché la chioma le è data a guisa di velo.

¹⁶ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃

¹⁶Se poi ad alcuno piace d’esser contenzioso, noi non abbiamo tale usanza; e neppur le chiese di Dio.

¹⁷והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃

¹⁷Mentre vi do queste istruzioni, io non vi lodo del fatto che vi radunate non per il meglio ma per il peggio.

¹⁸כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃

¹⁸Poiché, prima di tutto, sento che quando v’adunate in assemblea, ci son fra voi delle divisioni; e in parte lo credo;

¹⁹כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃

¹⁹perché bisogna che ci sian fra voi anche delle sètte, affinché quelli che sono approvati, siano manifesti fra voi.

²⁰ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃

²⁰Quando poi vi radunate assieme, quel che fate, non è mangiar la Cena del Signore;

²¹כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃

²¹poiché, al pasto comune, ciascuno prende prima la propria cena; e mentre l’uno ha fame, l’altro è ubriaco.

²²האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃

²²Non avete voi delle case per mangiare e bere? O disprezzate voi la chiesa di Dio e fate vergogna a quelli che non hanno nulla? Che vi dirò? Vi loderò io? In questo io non vi lodo.

²³כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃

²³Poiché ho ricevuto dal Signore quello che anche v’ho trasmesso; cioè, che il Signor Gesù, nella notte che fu tradito, prese del pane;

²⁴ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃

²⁴e dopo aver reso grazie, lo ruppe e disse: Questo è il mio corpo che è dato per voi; fate questo in memoria di me.

²⁵וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃

²⁵Parimente, dopo aver cenato, prese anche il calice, dicendo: Questo calice è il nuovo patto nel mio sangue; fate questo, ogni volta che ne berrete, in memoria di me.

²⁶כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃

²⁶Poiché ogni volta che voi mangiate questo pane e bevete di questo calice, voi annunziate la morte del Signore, finch’egli venga.

²⁷לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃

²⁷Perciò, chiunque mangerà il pane o berrà del calice del Signore indegnamente, sarà colpevole verso il corpo ed il sangue del Signore.

²⁸יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃

²⁸Or provi l’uomo se stesso, e così mangi del pane e beva del calice;

²⁹כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃

²⁹poiché chi mangia e beve, mangia e beve un giudicio su se stesso, se non discerne il corpo del Signore.

³⁰בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃

³⁰Per questa cagione molti fra voi sono infermi e malati, e parecchi muoiono.

³¹כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃

³¹Ora, se esaminassimo noi stessi, non saremmo giudicati;

³²וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃

³²ma quando siamo giudicati, siam corretti dal Signore, affinché non siam condannati col mondo.

³³על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃

³³Quando dunque, fratelli miei, v’adunate per mangiare, aspettatevi gli uni gli altri.

³⁴וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃

³⁴Se qualcuno ha fame, mangi a casa, onde non vi aduniate per attirar su voi un giudicio. Le altre cose regolerò quando verrò.