¹ואני לא יכלתי לדבר עמכם אחי כעם רוחניים כי עודכם של הבשר וכמו עוללים במשיח׃

¹Ed io, fratelli, non ho potuto parlarvi come a spirituali, ma ho dovuto parlarvi come a carnali, come a bambini in Cristo.

²חלב השקיתי אתכם ולא מאכל כי אז לא יכלתם וגם עתה לא תוכלו יען היתכם עוד של הבשר׃

²V’ho nutriti di latte, non di cibo solido, perché non eravate ancora da tanto; anzi, non lo siete neppure adesso, perché siete ancora carnali.

³כי באשר קנאה ומריבה ומחלקים ביניכם הלא של הבשר אתם ומתהלכים לפי דרך בני אדם׃

³Infatti, poiché v’è tra voi gelosia e contesa, non siete voi carnali, e non camminate voi secondo l’uomo?

⁴הן באמר האחד אני לפולוס והשני אני לאפולוס הלא של הבשר אתם׃

⁴Quando uno dice: Io son di Paolo; e un altro: Io son d’Apollo; non siete voi uomini carnali?

⁵מי אפוא פולוס ומי הוא אפולוס אך משרתים הם אשר על ידם באתם להאמין איש איש כמתנת האדון אשר נתן לו׃

⁵Che cos’è dunque Apollo? E che cos’è Paolo? Son dei ministri, per mezzo dei quali voi avete creduto; e lo sono secondo che il Signore ha dato a ciascuno di loro.

⁶אני נטעתי ואפולוס השקה אבל האלהים הוא הצמיח׃

⁶Io ho piantato, Apollo ha annaffiato, ma è Dio che ha fatto crescere;

⁷על כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם האלהים המצמיח׃

⁷talché né colui che pianta né colui che annaffia sono alcun che, ma Iddio che fa crescere, è tutto.

⁸והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כפי עמלו׃

⁸Ora, colui che pianta e colui che annaffia sono una medesima cosa, ma ciascuno riceverà il proprio premio secondo la propria fatica.

⁹כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃

⁹Poiché noi siamo collaboratori di Dio, voi siete il campo di Dio, l’edificio di Dio.

¹⁰]11-01[ ואני כפי חסד אלהים הנתן לי כבני חכם שתי יסוד ואחר בונה עליו אך ירא כל איש לשית יסוד אחר חוץ מן המוסד שהוא ישוע המשיח׃

¹⁰Io, secondo la grazia di Dio che m’è stata data, come savio architetto, ho posto il fondamento; altri vi edifica sopra. Ma badi ciascuno com’egli vi edifica sopra;

¹¹]11-01[׃

¹¹poiché nessuno può porre altro fondamento che quello già posto, cioè Cristo Gesù.

¹²ואם יבנה הבונה על היסוד הזה זהב או כסף או אבנים יקרות או עץ או חציר או קש׃

¹²Ora, se uno edifica su questo fondamento oro, argento, pietre di valore, legno, fieno, paglia,

¹³מעשה כל איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי באש יראה ואת מה מעשה כל איש ואיש האש תבחננו׃

¹³l’opera d’ognuno sarà manifestata, perché il giorno di Cristo la paleserà; poiché quel giorno ha da apparire qual fuoco; e il fuoco farà la prova di quel che sia l’opera di ciascuno.

¹⁴אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃

¹⁴Se l’opera che uno ha edificata sul fondamento sussiste, ei ne riceverà ricompensa;

¹⁵ואם ישרף מעשהו יפסידנו והוא יושע אך כמו מצל מאש׃

¹⁵se l’opera sua sarà arsa, ei ne avrà il danno; ma egli stesso sarà salvo, però come attraverso il fuoco.

¹⁶הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃

¹⁶Non sapete voi che siete il tempio di Dio, e che lo Spirito di Dio abita in voi?

¹⁷ואיש אשר ישחית את היכל אלהים האלהים ישחית אתו כי היכל אלהים קדוש ואתם הנכם קדושים׃

¹⁷Se uno guasta il tempio di Dio, Iddio guasterà lui; poiché il tempio di Dio è santo; e questo tempio siete voi.

¹⁸אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃

¹⁸Nessuno s’inganni. Se qualcuno fra voi s’immagina d’esser savio in questo secolo, diventi pazzo affinché diventi savio;

¹⁹כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃

¹⁹perché la sapienza di questo mondo è pazzia presso Dio. Infatti è scritto: Egli prende i savi nella loro astuzia;

²⁰ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃

²⁰e altrove: Il Signore conosce i pensieri dei savi, e sa che sono vani.

²¹על כן אל יתהלל איש באדם כי הכל הוא שלכם׃

²¹Nessuno dunque si glori degli uomini, perché ogni cosa è vostra:

²²אם פולוס אם אפולוס ואם כיפא אם העולם אם החיים ואם המות אם ההוה ואם העתיד הכל הוא שלכם׃

²²e Paolo, e Apollo, e Cefa, e il mondo, e la vita, e la morte, e le cose presenti, e le cose future, tutto è vostro;

²³ואתם הנכם של המשיח והמשיח הוא של אלהים׃

²³e voi siete di Cristo, e Cristo è di Dio.