¹וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃

¹Or gli apostoli e i fratelli che erano per la Giudea, intesero che i Gentili aveano anch’essi ricevuto la parola di Dio.

²ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃

²E quando Pietro fu salito a Gerusalemme, quelli della circoncisione questionavano con lui, dicendo:

³אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃

³Tu sei entrato da uomini incirconcisi, e hai mangiato con loro.

⁴ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃

⁴Ma Pietro prese a raccontar loro le cose per ordine fin dal principio, dicendo:

⁵מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃

⁵Io ero nella città di Ioppe in preghiera, ed in un’estasi, ebbi una visione; una certa cosa simile a un gran lenzuolo tenuto per i quattro capi, scendeva giù dal cielo, e veniva fino a me;

⁶והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃

⁶ed io, fissatolo, lo considerai bene, e vidi i quadrupedi della terra, le fiere, i rettili, e gli uccelli del cielo.

⁷ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃

⁷E udii anche una voce che mi diceva: Pietro, lèvati, ammazza e mangia.

⁸ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃

⁸Ma io dissi: In niun modo, Signore; poiché nulla d’immondo o di contaminato mi è mai entrato in bocca.

⁹ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

⁹Ma una voce mi rispose per la seconda volta dal cielo: Le cose che Dio ha purificate, non le far tu immonde.

¹⁰וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃

¹⁰E ciò avvenne per tre volte; poi ogni cosa fu ritirata in cielo.

¹¹והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃

¹¹Ed ecco che in quell’istante tre uomini, mandatimi da Cesarea, si presentarono alla casa dov’eravamo.

¹²ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃

¹²E lo Spirito mi disse che andassi con loro, senza farmene scrupolo. Or anche questi sei fratelli vennero meco, ed entrammo in casa di quell’uomo.

¹³ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

¹³Ed egli ci raccontò come avea veduto l’angelo che si era presentato in casa sua e gli avea detto: Manda a Ioppe, e fa chiamare Simone, soprannominato Pietro;

¹⁴והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃

¹⁴il quale ti parlerà di cose, per le quali sarai salvato tu e tutta la casa tua.

¹⁵וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃

¹⁵E come avevo cominciato a parlare, lo Spirito Santo scese su loro, com’era sceso su noi da principio.

¹⁶ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃

¹⁶Mi ricordai allora della parola del Signore, che diceva: "Giovanni ha battezzato con acqua, ma voi sarete battezzati con lo Spirito Santo".

¹⁷ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃

¹⁷Se dunque Iddio ha dato a loro lo stesso dono che ha dato anche a noi che abbiam creduto nel Signor Gesù Cristo, chi ero io da potermi opporre a Dio?

¹⁸ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃

¹⁸Essi allora, udite queste cose, si acquetarono e glorificarono Iddio, dicendo: Iddio dunque ha dato il ravvedimento anche ai Gentili affinché abbiano vita.

¹⁹והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃

¹⁹Quelli dunque ch’erano stati dispersi dalla persecuzione avvenuta a motivo di Stefano, passarono fino in Fenicia, in Cipro e in Antiochia, non annunziando la Parola ad alcuno se non ai Giudei soltanto.

²⁰ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃

²⁰Ma alcuni di loro, che erano Ciprioti e Cirenei, venuti in Antiochia, si misero a parlare anche ai Greci, annunziando il Signor Gesù.

²¹ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃

²¹E la mano del Signore era con loro; e gran numero di gente, avendo creduto, si convertì al Signore.

²²וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃

²²E la notizia del fatto venne agli orecchi della chiesa ch’era in Gerusalemme; onde mandarono Barnaba fino ad Antiochia.

²³ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃

²³Ed esso, giunto là e veduta la grazia di Dio, si rallegrò, e li esortò tutti ad attenersi al Signore con fermo proponimento di cuore,

²⁴כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃

²⁴poiché egli era un uomo dabbene, e pieno di Spirito Santo e di fede. E gran moltitudine fu aggiunta al Signore.

²⁵וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃

²⁵Poi Barnaba se ne andò a Tarso, a cercar Saulo; e avendolo trovato, lo menò ad Antiochia.

²⁶ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃

²⁶E avvenne che per lo spazio d’un anno intero parteciparono alle raunanze della chiesa, ed ammaestrarono un gran popolo; e fu in Antiochia che per la prima volta i discepoli furon chiamati Cristiani.

²⁷ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃

²⁷Or in que’ giorni, scesero de’ profeti da Gerusalemme ad Antiochia.

²⁸ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃

²⁸E un di loro, chiamato per nome Agabo, levatosi, predisse per lo Spirito che ci sarebbe stata una gran carestia per tutta la terra; ed essa ci fu sotto Claudio.

²⁹ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃

²⁹E i discepoli determinarono di mandare, ciascuno secondo le sue facoltà, una sovvenzione ai fratelli che abitavano in Giudea,

³⁰וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃

³⁰il che difatti fecero, mandandola agli anziani, per mano di Barnaba e di Saulo.