¹ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃

¹Or avvenne che in Iconio pure Paolo e Barnaba entrarono nella sinagoga dei Giudei e parlarono in maniera che una gran moltitudine di Giudei e di Greci credette.

²אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃

²Ma i Giudei, rimasti disubbidienti, misero su e inasprirono gli animi dei Gentili contro i fratelli.

³וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃

³Essi dunque dimoraron quivi molto tempo, predicando con franchezza, fidenti nel Signore, il quale rendeva testimonianza alla parola della sua grazia, concedendo che per le lor mani si facessero segni e prodigi.

⁴ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃

⁴Ma la popolazione della città era divisa; gli uni tenevano per i Giudei, e gli altri per gli apostoli.

⁵ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃

⁵Ma essendo scoppiato un moto dei Gentili e dei Giudei coi loro capi, per recare ingiuria agli apostoli e lapidarli,

⁶ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃

⁶questi, conosciuta la cosa, se ne fuggirono nelle città di Licaonia, Listra e Derba e nel paese d’intorno;

⁷ויבשרו שם הבשורה׃

⁷e quivi si misero ad evangelizzare.

⁸ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃

⁸Or in Listra c’era un certo uomo, impotente nei piedi, che stava sempre a sedere, essendo zoppo dalla nascita, e non aveva mai camminato.

⁹וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃

⁹Egli udì parlare Paolo, il quale, fissati in lui gli occhi, e vedendo che avea fede da esser sanato,

¹⁰ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃

¹⁰disse ad alta voce: Lèvati ritto in piè. Ed egli saltò su, e si mise a camminare.

¹¹והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃

¹¹E le turbe, avendo veduto ciò che Paolo avea fatto, alzarono la voce, dicendo in lingua licaonica: Gli dèi hanno preso forma umana, e sono discesi fino a noi.

¹²ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃

¹²E chiamavano Barnaba, Giove, e Paolo, Mercurio, perché era il primo a parlare.

¹³וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃

¹³E il sacerdote di Giove, il cui tempio era all’entrata della città, menò dinanzi alle porte tori e ghirlande, e volea sacrificare con le turbe.

¹⁴ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃

¹⁴Ma gli apostoli Barnaba e Paolo, udito ciò, si stracciarono i vestimenti, e saltarono in mezzo alla moltitudine, esclamando:

¹⁵ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

¹⁵Uomini, perché fate queste cose? Anche noi siamo uomini della stessa natura che voi; e vi predichiamo che da queste cose vane vi convertiate all’Iddio vivente, che ha fatto il cielo, la terra, il mare e tutte le cose che sono in essi;

¹⁶ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃

¹⁶che nelle età passate ha lasciato camminare nelle loro vie tutte le nazioni,

¹⁷וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃

¹⁷benché non si sia lasciato senza testimonianza, facendo del bene, mandandovi dal cielo piogge e stagioni fruttifere, dandovi cibo in abbondanza, e letizia ne’ vostri cuori.

¹⁸ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃

¹⁸E dicendo queste cose, a mala pena trattennero le turbe dal sacrificar loro.

¹⁹ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃

¹⁹Or sopraggiunsero quivi de’ Giudei da Antiochia e da Iconio; i quali, avendo persuaso le turbe, lapidarono Paolo e lo trascinaron fuori della città, credendolo morto.

²⁰ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃

²⁰Ma essendosi i discepoli raunati intorno a lui, egli si rialzò, ed entrò nella città; e il giorno seguente, partì con Barnaba per Derba.

²¹ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃

²¹E avendo evangelizzata quella città e fatti molti discepoli se ne tornarono a Listra, a Iconio ed Antiochia,

²²ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃

²²confermando gli animi dei discepoli, esortandoli a perseverare nella fede, dicendo loro che dobbiamo entrare nel regno di Dio attraverso molte tribolazioni.

²³ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃

²³E fatti eleggere per ciascuna chiesa degli anziani, dopo aver pregato e digiunato, raccomandarono i fratelli al Signore, nel quale aveano creduto.

²⁴ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃

²⁴E traversata la Pisidia, vennero in Panfilia.

²⁵וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃

²⁵E dopo aver annunziata la Parola in Perga, discesero ad Attalia;

²⁶ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃

²⁶e di là navigarono verso Antiochia, di dove erano stati raccomandati alla grazia di Dio, per l’opera che aveano compiuta.

²⁷ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃

²⁷Giunti colà e raunata la chiesa, riferirono tutte le cose che Dio avea fatte per mezzo di loro, e come avea aperta la porta della fede ai Gentili.

²⁸וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃

²⁸E stettero non poco tempo coi discepoli.