¹שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

¹Ascoltate questa parola; questo lamento che io pronunzio su voi, o casa d’Israele!

²נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃

²La vergine d’Israele è caduta, e non risorgerà più; giace distesa sul suo suolo né v’è chi la rialzi.

³כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃

³Poiché così parla il Signore, l’Eterno: Alla città che metteva in campagna mille uomini, non ne resteranno che cento; alla città che ne metteva in campagna cento, non ne resteranno che dieci per la casa d’Israele.

⁴כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

⁴Poiché così parla l’Eterno alla casa d’Israele: Cercatemi e vivrete!

⁵ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃

⁵Non cercate Bethel, non andate a Ghilgal non vi recate fino a Beer-Sceba; perché Ghilgal andrà di sicuro in cattività, e Bethel sarà ridotto a niente.

⁶דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃

⁶Cercate l’Eterno e vivrete, per tema ch’egli non s’avventi come un fuoco sulla casa di Giuseppe, e la divori senza che in Bethel ci sia chi spenga

⁷ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

⁷o voi che mutate il diritto in assenzio, e gettate a terra la giustizia.

⁸עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃

⁸Egli ha fatto le Pleiadi e Orione, muta l’ombra di morte in aurora, e fa del giorno una notte oscura; chiama le acque del mare, e le riversa sulla faccia della terra: il suo nome è l’Eterno.

⁹המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃

⁹Egli fa sorger d’improvviso la ruina sui potenti, sì ché la ruina piomba sulle fortezze.

¹⁰שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

¹⁰Essi odiano colui che li riprende alla porta, e hanno in orrore che parla con integrità.

¹¹לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃

¹¹Perciò, visto che calpestate il povero ed esigete da lui donativi di frumento, voi fabbricate case di pietre da taglio, ma non le abiterete; piantate vigne deliziose, ma non ne berrete il vino.

¹²כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

¹²Poiché io conosco come son numerose le vostre trasgressioni, come son gravi i vostri peccati; voi sopprimete il giusto, accettate regali e fate torto ai poveri alla porta.

¹³לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

¹³Ecco perché, in tempi come questi, il savio si tace; perché i tempi sono malvagi.

¹⁴דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

¹⁴Cercate il bene e non il male, onde viviate, e l’Eterno, l’Iddio degli eserciti, sia con voi, come dite.

¹⁵שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃

¹⁵Odiate il male, amate il bene, e, alle porte, stabilite saldamente il diritto. Forse, l’Eterno, l’Iddio degli eserciti, avrà pietà del rimanente di Giuseppe.

¹⁶לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃

¹⁶Perciò, così dice l’Eterno, l’Iddio degli eserciti, il Signore: In tutte le piazze si farà lamento, e in tutte le strade si dirà: "Ahimè! ahimè!" Si chiameranno gli agricoltori perché prendano il lutto, e si ordineranno lamentazioni a quelli che le sanno fare.

¹⁷ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃

¹⁷In tutte le vigne si farà lamento, perché io passerò in mezzo a te, dice l’Eterno.

¹⁸הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃

¹⁸Guai a voi che desiderate il giorno dell’Eterno! Che v’aspettate voi dal giorno dell’Eterno? Sarà un giorno di tenebre, non di luce.

¹⁹כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃

¹⁹Sarà di voi come d’uno che fugge davanti a un leone, e lo incontra un orso; come d’uno ch’entra in casa, appoggia la mano sulla parete, e un serpente lo morde.

²⁰הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃

²⁰Il giorno dell’Eterno non è esso forse tenebre, e non luce? oscurissimo e senza splendore?

²¹שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

²¹Io odio, disprezzo le vostre feste, non prendo piacere nelle vostre solenni raunanze.

²²כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

²²Se m’offrite i vostri olocausti e le vostre oblazioni, io non li gradisco; e non fo conto delle bestie grasse, che m’offrite in sacrifizi di azioni di grazie.

²³הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

²³Lungi da me il rumore de’ tuoi canti! ch’io non oda più la musica de’ tuoi saltèri!

²⁴ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

²⁴Ma corra il diritto com’acqua, e la giustizia, come un rivo perenne!

²⁵הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

²⁵O casa d’Israele, mi presentaste voi sacrifizi e oblazioni nel deserto, durante i quarant’anni?

²⁶ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

²⁶Orbene voi vi toglierete in ispalla il baldacchino del vostro re, e il piedistallo delle vostre immagini, la stella dei vostri dèi, che voi vi siete fatti;

²⁷והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃

²⁷e vi farò andare in cattività al di là di Damasco, dice l’Eterno, che ha nome l’Iddio degli eserciti.