¹טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃

¹Una buona reputazione val meglio dell’olio odorifero; e il giorno della morte, meglio del giorno della nascita.

²טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃

²E’ meglio andare in una casa di duolo, che andare in una casa di convito; poiché là è la fine d’ogni uomo, e colui che vive vi porrà mente.

³טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃

³La tristezza val meglio del riso; poiché quando il viso è mesto, il cuore diventa migliore.

⁴לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃

⁴Il cuore del savio è nella casa del duolo; ma il cuore degli stolti è nella casa della gioia.

⁵טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃

⁵Meglio vale udire la riprensione del savio, che udire la canzone degli stolti.

⁶כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל׃

⁶Poiché qual è lo scoppiettio de’ pruni sotto una pentola, tal è il riso dello stolto. Anche questo è vanità.

⁷כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה׃

⁷Certo, l’oppressione rende insensato il savio, e il dono fa perdere il senno.

⁸טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃

⁸Meglio vale la fine d’una cosa, che il suo principio; e lo spirito paziente val meglio dello spirito altero.

⁹אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃

⁹Non t’affrettare a irritarti nello spirito tuo, perché l’irritazione riposa in seno agli stolti.

¹⁰אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃

¹⁰Non dire: "Come mai i giorni di prima eran migliori di questi?" poiché non è per sapienza che tu chiederesti questo.

¹¹טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש׃

¹¹La sapienza è buona quanto un’eredità, e anche di più, per quelli che vedono il sole.

¹²כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃

¹²Poiché la sapienza offre un riparo, come l’offre il danaro; ma l’eccellenza della scienza sta in questo, che la sapienza fa vivere quelli che la possiedono.

¹³ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו׃

¹³Considera l’opera di Dio; chi potrà raddrizzare ciò che egli ha ricurvo?

¹⁴ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃

¹⁴Nel giorno della prosperità godi del bene, e nel giorno dell’avversità rifletti. Dio ha fatto l’uno come l’altro, affinché l’uomo non scopra nulla di ciò che sarà dopo di lui.

¹⁵את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃

¹⁵Io ho veduto tutto questo nei giorni della mia vanità. V’è tal giusto che perisce per la sua giustizia, e v’è tal empio che prolunga la sua vita con la sua malvagità.

¹⁶אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם׃

¹⁶Non esser troppo giusto, e non ti far savio oltremisura; perché ti distruggeresti?

¹⁷אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃

¹⁷Non esser troppo empio, né essere stolto; perché morresti tu prima del tempo?

¹⁸טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם׃

¹⁸E’ bene che tu t’attenga fermamente a questo, e che tu non ritragga la mano da quello; poiché chi teme Iddio evita tutte queste cose.

¹⁹החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃

¹⁹La sapienza dà al savio più forza che non facciano dieci capi in una città.

²⁰כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃

²⁰Certo, non v’è sulla terra alcun uomo giusto che faccia il bene e non pecchi mai.

²¹גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך׃

²¹Non porre dunque mente a tutte le parole che si dicono, per non sentirti maledire dal tuo servo;

²²כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים׃

²²poiché il tuo cuore sa che sovente anche tu hai maledetto altri.

²³כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני׃

²³Io ho esaminato tutto questo con sapienza. Ho detto: "Voglio acquistare sapienza"; ma la sapienza è rimasta lungi da me.

²⁴רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו׃

²⁴Una cosa ch’è tanto lontana e tanto profonda chi la potrà trovare?

²⁵סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃

²⁵Io mi sono applicato nel cuor mio a riflettere, a investigare, a cercare la sapienza e la ragion delle cose, e a riconoscere che l’empietà è una follia e la stoltezza una pazzia;

²⁶ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃

²⁶e ho trovato una cosa più amara della morte: la donna ch’è tutta tranelli, il cui cuore non è altro che reti, e le cui mani sono catene; colui ch’è gradito a Dio le sfugge, ma il peccatore riman preso da lei.

²⁷ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון׃

²⁷Ecco, questo ho trovato, dice l’Ecclesiaste, dopo aver esaminato le cose una ad una per afferrarne la ragione;

²⁸אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי׃

²⁸ecco quello che l’anima mia cerca ancora, senza ch’io l’abbia trovato: un uomo fra mille, l’ho trovato, ma una donna fra tutte, non l’ho trovata.

²⁹לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃

²⁹Questo soltanto ho trovato: che Dio ha fatto l’uomo retto, ma gli uomini hanno cercato molti sotterfugi.