¹ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

¹Or questi sono i nomi dei figliuoli d’Israele che vennero in Egitto. Essi ci vennero con Giacobbe, ciascuno con la sua famiglia:

²ראובן שמעון לוי ויהודה׃

²Ruben, Simeone, Levi e Giuda;

³יששכר זבולן ובנימן׃

³Issacar, Zabulon e Beniamino;

⁴דן ונפתלי גד ואשר׃

⁴Dan e Neftali, Gad e Ascer.

⁵ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

⁵Tutte le persone discendenti da Giacobbe ammontavano a settanta. Giuseppe era già in Egitto.

⁶וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

⁶E Giuseppe morì, come moriron pure tutti i suoi fratelli e tutta quella generazione.

⁷ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

⁷E i figliuoli d’Israele furon fecondi, moltiplicarono copiosamente, diventarono numerosi e si fecero oltremodo potenti, e il paese ne fu ripieno.

⁸ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

⁸Or sorse sopra l’Egitto un nuovo re, che non avea conosciuto Giuseppe.

⁹ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

⁹Egli disse al suo popolo: "Ecco, il popolo de’ figliuoli d’Israele è più numeroso e più potente di noi.

¹⁰הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

¹⁰Orsù, usiamo prudenza con essi; che non abbiano a moltiplicare e, in caso di guerra, non abbiano a unirsi ai nostri nemici e combattere contro di noi e poi andarsene dal paese".

¹¹וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

¹¹Stabilirono dunque sopra Israele de’ soprastanti ai lavori, che l’opprimessero con le loro angherie. Ed esso edificò a Faraone le città di approvvigionamento, Pithom e Raamses.

¹²וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

¹²Ma più l’opprimevano, e più il popolo moltiplicava e s’estendeva; e gli Egiziani presero in avversione i figliuoli d’Israele,

¹³ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

¹³e fecero servire i figliuoli d’Israele con asprezza,

¹⁴וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

¹⁴e amareggiaron loro la vita con una dura servitù, adoprandoli nei lavori d’argilla e di mattoni, e in ogni sorta di lavori nei campi. E imponevano loro tutti questi lavori, con asprezza.

¹⁵ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

¹⁵Il re d’Egitto parlò anche alle levatrici degli Ebrei, delle quali l’una si chiamava Scifra e l’altra Pua. E disse:

¹⁶ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

¹⁶"Quando assisterete le donne ebree al tempo del parto, e le vedrete sulla seggiola, se è un maschio, uccidetelo; ma se è una femmina, lasciatela vivere".

¹⁷ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

¹⁷Ma le levatrici temettero Iddio, e non fecero quello che il re d’Egitto aveva ordinato loro; lasciarono vivere i maschi.

¹⁸ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

¹⁸Allora il re d’Egitto chiamò le levatrici, e disse loro: "Perché avete fatto questo, e avete lasciato vivere i maschi?"

¹⁹ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

¹⁹E le levatrici risposero a Faraone: "Egli è che le donne ebree non sono come le egiziane; sono vigorose, e, prima che la levatrice arrivi da loro, hanno partorito".

²⁰וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

²⁰E Dio fece del bene a quelle levatrici; e il popolo moltiplicò e divenne oltremodo potente.

²¹ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

²¹E perché quelle levatrici temettero Iddio, egli fece prosperare le loro case.

²²ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

²²Allora Faraone diede quest’ordine al suo popolo: "Ogni maschio che nasce, gettatelo nel fiume; ma lasciate vivere tutte le femmine".