¹ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

¹L’Eterno visitò Sara come avea detto; e l’Eterno fece a Sara come aveva annunziato.

²ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃

²E Sara concepì e partorì un figliuolo ad Abrahamo, quand’egli era vecchio, al tempo che Dio gli avea fissato.

³ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃

³E Abrahamo pose nome Isacco al figliuolo che gli era nato, che Sara gli avea partorito.

⁴וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

⁴E Abrahamo circoncise il suo figliuolo Isacco all’età di otto giorni, come Dio gli avea comandato.

⁵ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

⁵Or Abrahamo aveva cento anni, quando gli nacque il suo figliuolo Isacco.

⁶ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃

⁶E Sara disse: "Iddio m’ha dato di che ridere; chiunque l’udrà riderà con me".

⁷ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃

⁷E aggiunse: "Chi avrebbe mai detto ad Abrahamo che Sara allatterebbe figliuoli? poiché io gli ho partorito un figliuolo nella sua vecchiaia".

⁸ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃

⁸Il bambino dunque crebbe e fu divezzato; e nei giorno che Isacco fu divezzato, Abrahamo fece un gran convito.

⁹ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃

⁹E Sara vide che il figliuolo partorito ad Abrahamo da Agar, l’egiziana, rideva;

¹⁰ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃

¹⁰allora ella disse ad Abrahamo: "Caccia via questa serva e il suo figliuolo; perché il figliuolo di questa serva non ha da essere erede col mio figliuolo, con Isacco".

¹¹וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

¹¹E la cosa dispiacque fortemente ad Abrahamo, a motivo del suo figliuolo.

¹²ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

¹²Ma Dio disse ad Abrahamo: "Questo non ti dispiaccia, a motivo del fanciullo della tua serva; acconsenti a tutto quello che Sara ti dirà; poiché da Isacco uscirà la progenie che porterà il tuo nome.

¹³וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

¹³Ma anche del figliuolo di questa serva io farò una nazione, perché e tua progenie".

¹⁴וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

¹⁴Abrahamo dunque si levò la mattina di buon’ora, prese del pane e un otre d’acqua, e lo diede ad Agar, mettendoglielo sulle spalle; le diede anche il fanciullo, e la mandò via. Ed essa partì e andò errando per il deserto di Beer-Sceba.

¹⁵ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃

¹⁵E quando l’acqua dell’otre venne meno, essa lasciò cadere il fanciullo sotto un arboscello.

¹⁶ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃

¹⁶E se ne andò, e si pose a sedere dirimpetto, a distanza d’un tiro d’arco; perché diceva: "Ch’io non vegga morire il fanciullo!" E sedendo così dirimpetto, alzò la voce e pianse.

¹⁷וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃

¹⁷E Dio udì la voce del ragazzo; e l’angelo dì Dio chiamò Agar dal cielo, e le disse: "Che hai, Agar? non temere, poiché Iddio ha udito la voce del fanciullo là dov’è.

¹⁸קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃

¹⁸Lèvati, prendi il ragazzo e tienlo per la mano; perché io farò di lui una grande nazione".

¹⁹ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃

¹⁹E Dio le aperse gli occhi, ed ella vide un pozzo d’acqua: e andò, empì d’acqua l’otre, e diè da bere al ragazzo.

²⁰ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

²⁰E Dio fu con lui; ed egli crebbe, abitò nel deserto, e fu tirator d’arco;

²¹וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃

²¹dimorò nel deserto di Paran, e sua madre gli prese per moglie una donna del paese d’Egitto.

²²ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃

²²Or avvenne in quel tempo che Abimelec, accompagnato da Picol, capo del suo esercito, parlò ad Abrahamo, dicendo: "Iddio è teco in tutto quello che fai;

²³ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃

²³or dunque giurami qui, nel nome di Dio, che tu non ingannerai né me, né i miei figliuoli, né i miei nipoti; ma che userai verso di me e verso il paese dove hai dimorato come forestiero, la stessa benevolenza che io ho usata verso di te".

²⁴ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

²⁴E Abrahamo rispose: "Lo giuro".

²⁵והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

²⁵E Abrahamo fece delle rimostranze ad Abimelec per cagione di un pozzo d’acqua, di cui i servi di Abimelec s’erano impadroniti per forza.

²⁶ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

²⁶E Abimelec disse: "Io non so chi abbia fatto questo; tu stesso non me l’hai fatto sapere, e io non ne ho sentito parlare che oggi".

²⁷ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

²⁷E Abrahamo prese pecore e buoi e li diede ad Abimelec; e i due fecero alleanza.

²⁸ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃

²⁸Poi Abrahamo mise da parte sette agnelle del gregge.

²⁹ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

²⁹E Abimelec disse ad Abrahamo: "Che voglion dire queste sette agnelle che tu hai messe da parte?"

³⁰ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃

³⁰Abrahamo rispose: "Tu accetterai dalla mia mano queste sette agnelle, affinché questo mi serva di testimonianza che io ho scavato questo pozzo".

³¹על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

³¹Perciò egli chiamò quel luogo Beer-Sceba, perché ambedue vi avean fatto giuramento.

³²ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃

³²Così fecero alleanza a Beer-Sceba. Poi Abimelec, con Picol, capo del suo esercito, si levò, e se ne tornarono nel paese dei Filistei.

³³ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃

³³E Abrahamo piantò un tamarindo a Beer-Sceba, e invocò quivi il nome dell’Eterno, l’Iddio della eternità.

³⁴ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃

³⁴E Abrahamo dimorò come forestiero molto tempo nel paese de’ Filistei.