¹נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃

¹Consolate, consolate il mio popolo, dice il vostro Dio.

²דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה׃

²Parlate al cuor di Gerusalemme, e proclamatele che il tempo della sua servitù è compiuto; che il debito della sua iniquità è pagato, ch’ella ha ricevuto dalla mano dell’Eterno il doppio per tutti i suoi peccati.

³קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃

³La voce d’uno grida: "Preparate nel deserto la via dell’Eterno, appianate ne’ luoghi aridi una strada per il nostro Dio!

⁴כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃

⁴Ogni valle sia colmata, ogni monte ed ogni colle siano abbassati; i luoghi erti siano livellati, i luoghi scabri diventino pianura.

⁵ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃

⁵Allora la gloria dell’Eterno sarà rivelata, e ogni carne, ad un tempo, la vedrà; perché la bocca dell’Eterno l’ha detto".

⁶קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה׃

⁶Una voce dice: "Grida!" E si risponde: "Che griderò?" "Grida che ogni carne è come l’erba, e che tutta la sua grazia è come il fiore del campo.

⁷יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃

⁷L’erba si secca, il fiore appassisce quando il soffio dell’Eterno vi passa sopra; certo, il popolo è come l’erba.

⁸יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם׃

⁸L’erba si secca, il fiore appassisce, ma la parola del nostro Dio sussiste in eterno".

⁹על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃

⁹O tu che rechi la buona novella a Sion, sali sopra un alto monte! O tu che rechi la buona novella a Gerusalemme, alza forte la voce! Alzala, non temere! Di’ alle città di Giuda: "Ecco il vostro Dio!"

¹⁰הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃

¹⁰Ecco, il Signore, l’Eterno, viene con potenza, e col suo braccio Ei domina. Ecco, la sua mercede è con lui, e la sua ricompensa lo precede.

¹¹כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃

¹¹Come un pastore, egli pascerà il suo gregge; raccoglierà gli agnelli in braccio, se li torrà in seno, e condurrà pian piano le pecore che allattano.

¹²מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃

¹²Chi ha misurato le acque nel cavo della sui mano o preso le dimensioni del cielo con la spanna? Chi ha raccolto la polvere della terra in una misura o pesato le montagne con la stadera ed i colli con la bilancia?

¹³מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃

¹³Chi ha preso le dimensioni dello spirito dell’Eterno o chi gli è stato consigliere per insegnargli qualcosa?

¹⁴את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃

¹⁴Chi ha egli consultato perché gli desse istruzione e gl’insegnasse il sentiero della giustizia, gl’impartisse la sapienza, e gli facesse conoscere la via del discernimento?

¹⁵הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃

¹⁵Ecco, le nazioni sono, agli occhi suoi, come una gocciola della secchia, come la polvere minuta delle bilance; ecco, le isole son come pulviscolo che vola.

¹⁶ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה׃

¹⁶Il libano non basterebbe a procurar il fuoco, e i suoi animali non basterebbero per l’olocausto.

¹⁷כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃

¹⁷Tutte le nazioni son come nulla dinanzi a lui; ei le reputa meno che nulla, una vanità.

¹⁸ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃

¹⁸A chi vorreste voi assomigliare Iddio? e con quale immagine lo rappresentereste?

¹⁹הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃

¹⁹Un artista fonde l’idolo, l’orafo lo ricopre d’oro e vi salda delle catenelle d’argento.

²⁰המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט׃

²⁰Colui che la povertà costrinse ad offrir poco sceglie un legno che non marcisca, e si procura un abile artista, che metta su un idolo che non si smova.

²¹הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃

²¹Ma non lo sapete? non l’avete sentito? Non v’è stato annunziato fin dal principio? Non avete riflettuto alla fondazione della terra?

²²הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃

²²Egli è colui che sta assiso sul globo della terra, e gli abitanti d’essa son per lui come locuste; egli distese i cieli come una cortina, e li spiega come una tenda per abitarvi;

²³הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃

²³egli riduce i principi a nulla, e annienta i giudici della terra;

²⁴אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃

²⁴appena piantati, appena seminati, appena il loro fusto ha preso radici in terra, Egli vi soffia contro, e quelli seccano, e l’uragano li porta via come stoppia.

²⁵ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׃

²⁵A chi dunque voi vorreste somigliare perch’io gli sia pari? dice il Santo.

²⁶שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃

²⁶Levate gli occhi in alto, e guardate: Chi ha create queste cose? Colui che fa uscir fuori, e conta il loro esercito, che le chiama tutte per nome; e per la grandezza del suo potere e per la potenza della sua forza, non una manca.

²⁷למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃

²⁷Perché dici tu, o Giacobbe, e perché parli così, o Israele: "La mia via è occulta all’Eterno e al mio diritto non bada il mio Dio?"

²⁸הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃

²⁸Non lo sai tu? non l’hai tu udito? L’Eterno è l’Iddio d’eternità, il creatore degli estremi confini della terra. Egli non s’affatica e non si stanca; la sua intelligenza è imperscrutabile.

²⁹נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃

²⁹Egli dà forza allo stanco, e accresce vigore a colui ch’è spossato.

³⁰ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃

³⁰I giovani s’affaticano e si stancano; i giovani scelti vacillano e cadono,

³¹וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃

³¹ma quelli che sperano nell’Eterno acquistan nuove forze, s’alzano a volo come aquile; corrono e non si stancano, camminano e non s’affaticano.