¹אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

¹Allora Giobbe aprì la bocca e maledisse il giorno della sua nascita.

²ויען איוב ויאמר׃

²E prese a dire così:

³יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

³"Perisca il giorno ch’io nacqui e la notte che disse: "E’ concepito un maschio!"

⁴היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

⁴Quel giorno si converta in tenebre, non se ne curi Iddio dall’alto, né splenda sovr’esso raggio di luce!

⁵יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

⁵Se lo riprendano le tenebre e l’ombra di morte, resti sovr’esso una fitta nuvola, le eclissi lo riempian di paura!

⁶הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

⁶Quella notte diventi preda d’un buio cupo, non abbia la gioia di contar tra i giorni dell’anno, non entri nel novero de’ mesi!

⁷הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

⁷Quella notte sia notte sterile, e non vi s’oda grido di gioia.

⁸יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

⁸La maledicano quei che maledicono i giorni e sono esperti nell’evocare il drago.

⁹יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

⁹Si oscurino le stelle del suo crepuscolo, aspetti la luce e la luce non venga, e non miri le palpebre dell’alba,

¹⁰כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

¹⁰poiché non chiuse la porta del seno che mi portava, e non celò l’affanno agli occhi miei.

¹¹למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

¹¹Perché non morii nel seno di mia madre? Perché non spirai appena uscito dalle sue viscere?

¹²מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

¹²Perché trovai delle ginocchia per ricevermi e delle mammelle da poppare?

¹³כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

¹³Ora mi giacerei tranquillo, dormirei, ed avrei così riposo

¹⁴עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

¹⁴coi re e coi consiglieri della terra che si edificarono mausolei,

¹⁵או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

¹⁵coi principi che possedean dell’oro e che empiron d’argento le lor case;

¹⁶או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

¹⁶o, come l’aborto nascosto, non esisterei, sarei come i feti che non videro la luce.

¹⁷שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

¹⁷Là cessano gli empi di tormentare gli altri. Là riposano gli stanchi,

¹⁸יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

¹⁸là i prigioni han requie tutti insieme, senz’udir voce d’aguzzino.

¹⁹קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

¹⁹Piccoli e grandi sono là del pari, e lo schiavo è libero del suo padrone.

²⁰למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

²⁰Perché dar la luce all’infelice e la vita a chi ha l’anima nell’amarezza,

²¹המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

²¹i quali aspettano la morte che non viene, e la ricercano più che i tesori nascosti,

²²השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

²²e si rallegrerebbero fino a giubilarne, esulterebbero se trovassero una tomba?

²³לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

²³Perché dar vita a un uomo la cui via è oscura? e che Dio ha stretto in un cerchio?

²⁴כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

²⁴Io sospiro anche quando prendo il mio cibo, e i miei gemiti si spandono com’acqua.

²⁵כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

²⁵Non appena temo un male, ch’esso mi colpisce; e quel che pavento, mi piomba addosso.

²⁶לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

²⁶Non trovo posa, né requie, né pace, il tormento è continuo!"