1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
1L’Eterno parlò ancora a Mosè dicendo:
2צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃
2"Ordina ai figliuoli d’Israele che ti portino dell’olio di uliva puro, vergine, per il candelabro, per tener le lampade continuamente accese.
3מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃
3Aaronne lo preparerà nella tenda di convegno, fuori del velo che sta davanti alla testimonianza, perché le lampade ardano del continuo, dalla sera al mattino, davanti all’Eterno. E’ una legge perpetua, di generazione in generazione.
4על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃
4Egli le disporrà sul candelabro d’oro puro, perché ardano del continuo davanti all’Eterno.
5ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃
5Prenderai pure del fior di farina, e ne farai cuocere dodici focacce; ogni focaccia sarà di due decimi d’efa.
6ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃
6Le metterai in due file, sei per fila, sulla tavola d’oro puro davanti all’Eterno.
7ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃
7E porrai dell’incenso puro sopra ogni fila, e sarà sul pane come una ricordanza, come un sacrifizio fatto mediante il fuoco all’Eterno.
8ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃
8Ogni giorno di sabato si disporranno i pani davanti all’Eterno, del continuo; saranno forniti dai figliuoli d’Israele; è un patto perpetuo.
9והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃
9I pani apparterranno ad Aaronne e ai suoi figliuoli, ed essi li mangeranno in luogo santo; poiché saranno per loro cosa santissima tra i sacrifizi fatti mediante il fuoco all’Eterno. E’ una legge perpetua".
10ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃
10Or il figliuolo di una donna israelita e di un Egiziano uscì tra i figliuoli d’Israele; e fra questo figliuolo della donna israelita e un Israelita nacque una lite.
11ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃
11Il figliuolo della Israelita bestemmiò il nome dell’Eterno, e lo maledisse; onde fu condotto a Mosè. La madre di quel tale si chiamava Shelomith figliuola di Dibri, della tribù di Dan.
12ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃
12Lo misero in prigione, finché fosse deciso che cosa fare per ordine dell’Eterno.
13וידבר יהוה אל משה לאמר׃
13E l’Eterno parlò a Mosè dicendo:
14הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃
14"Mena quel bestemmiatore fuori del campo; e tutti quelli che l’hanno udito posino le mani sul suo capo, e tutta la raunanza lo lapidi.
15ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃
15E parla ai figliuoli d’Israele, e di’ loro: Chiunque maledirà il suo Dio porterà la pena del suo peccato.
16ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃
16E chi bestemmia il nome dell’Eterno dovrà esser messo a morte; tutta la raunanza lo dovrà lapidare. Sia straniero o nativo del paese, quando bestemmi il nome dell’Eterno, sarà messo a morte.
17ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃
17Chi percuote mortalmente un uomo qualsivoglia, dovrà esser messo a morte.
18ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃
18Chi percuote a morte un capo di bestiame, lo pagherà: vita per vita.
19ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃
19Quand’uno avrà fatto una lesione al suo prossimo, gli sarà fatto com’egli ha fatto:
20שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃
20frattura per frattura, occhio per occhio, dente per dente; gli si farà la stessa lesione ch’egli ha fatta all’altro.
21ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃
21Chi uccide un capo di bestiame, lo pagherà; ma chi uccide un uomo sarà messo a morte.
22משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃
22Avrete una stessa legge tanto per il forestiero quanto per il nativo del paese; poiché io sono l’Eterno, l’Iddio vostro".
23וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃
23E Mosè parlò ai figliuoli d’Israele, i quali trassero quel bestemmiatore fuori del campo, e lo lapidarono. Così i figliuoli d’Israele fecero quello che l’Eterno aveva ordinato a Mosè.