1וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃
1E subito la mattina, i capi sacerdoti, con gli anziani e gli scribi e tutto il Sinedrio, tenuto consiglio, legarono Gesù e lo menarono via e lo misero in man di Pilato.
2וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃
2E Pilato gli domandò: Sei tu il re dei Giudei? Ed egli, rispondendo, gli disse: Sì, lo sono.
3וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃
3E i capi sacerdoti l’accusavano di molte cose;
4ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃
4e Pilato daccapo lo interrogò dicendo: Non rispondi nulla? Vedi di quante cose ti accusano!
5וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃
5Ma Gesù non rispose più nulla; talché Pilato se ne maravigliava.
6ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃
6Or ogni festa di pasqua ei liberava loro un carcerato, qualunque chiedessero.
7ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃
7C’era allora in prigione un tale chiamato Barabba, insieme a de’ sediziosi, i quali, nella sedizione, avean commesso omicidio.
8וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃
8E la moltitudine, venuta su, cominciò a domandare ch’e’ facesse come sempre avea lor fatto.
9ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃
9E Pilato rispose loro: Volete ch’io vi liberi il Re de’ Giudei?
10כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃
10Poiché capiva bene che i capi sacerdoti glielo aveano consegnato per invidia.
11וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃
11Ma i capi sacerdoti incitarono la moltitudine a chiedere che piuttosto liberasse loro Barabba.
12ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃
12E Pilato, daccapo replicando, diceva loro: Che volete dunque ch’io faccia di colui che voi chiamate il Re de’ Giudei?
13ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃
13Ed essi di nuovo gridarono: Crocifiggilo!
14ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃
14E Pilato diceva loro: Ma pure, che male ha egli fatto? Ma essi gridarono più forte che mai: Crocifiggilo!
15ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
15E Pilato, volendo soddisfare la moltitudine, liberò loro Barabba; e consegnò Gesù, dopo averlo flagellato, per esser crocifisso.
16ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃
16Allora i soldati lo menarono dentro la corte che è il Pretorio, e radunarono tutta la coorte.
17וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃
17E lo vestirono di porpora; e intrecciata una corona di spine, gliela misero intorno al capo,
18ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
18e cominciarono a salutarlo: Salve, Re de’ Giudei!
19ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃
19E gli percotevano il capo con una canna, e gli sputavano addosso, e postisi inginocchioni, si prostravano dinanzi a lui.
20ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃
20E dopo che l’ebbero schernito, lo spogliarono della porpora e lo rivestirono dei suoi propri vestimenti. E lo menaron fuori per crocifiggerlo.
21ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃
21E costrinsero a portar la croce di lui un certo Simon cireneo, il padre di Alessandro e di Rufo, il quale passava di là, tornando dai campi.
22ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃
22E menarono Gesù al luogo detto Golgota; il che, interpretato, vuol dire luogo del teschio.
23ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃
23E gli offersero da bere del vino mescolato con mirra; ma non ne prese.
24ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃
24Poi lo crocifissero e si spartirono i suoi vestimenti, tirandoli a sorte per sapere quel che ne toccherebbe a ciascuno.
25ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
25Era l’ora terza quando lo crocifissero.
26ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
26E l’iscrizione indicante il motivo della condanna, diceva: IL RE DE’ GIUDEI.
27ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
27E con lui crocifissero due ladroni, uno alla sua destra e l’altro alla sua sinistra.
28וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃
28E si adempié la Scrittura che dice: Egli è stato annoverato fra gli iniqui.
29והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃
29E quelli che passavano lì presso lo ingiuriavano, scotendo il capo e dicendo: Eh, tu che disfai il tempio e lo riedifichi in tre giorni,
30הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃
30salva te stesso e scendi giù di croce!
31וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃
31Parimente anche i capi sacerdoti con gli scribi, beffandosi, dicevano l’uno all’altro: Ha salvato altri e non può salvar se stesso!
32המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃
32Il Cristo, il Re d’Israele, scenda ora giù di croce, affinché vediamo e crediamo! Anche quelli che erano stati crocifissi con lui, lo insultavano.
33ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
33E venuta l’ora sesta, si fecero tenebre per tutto il paese, fino all’ora nona.
34ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
34Ed all’ora nona, Gesù gridò con gran voce: Eloì, Eloì, lamà sabactanì? il che, interpretato, vuol dire: Dio mio, Dio mio, perché mi hai abbandonato?
35ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃
35E alcuni degli astanti, udito ciò, dicevano: Ecco, chiama Elia!
36וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃
36E uno di loro corse, e inzuppata d’aceto una spugna, e postala in cima ad una canna, gli diè da bere dicendo: Aspettate, vediamo se Elia viene a trarlo giù.
37וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃
37E Gesù, gettato un gran grido, rendé lo spirito.
38ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
38E la cortina del tempio si squarciò in due, da cima a fondo.
39וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃
39E il centurione ch’era quivi presente dirimpetto a Gesù, avendolo veduto spirare a quel modo, disse: Veramente, quest’uomo era Figliuol di Dio!
40וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃
40Or v’erano anche delle donne, che guardavan da lontano; fra le quali era Maria Maddalena e Maria madre di Giacomo il piccolo e di Iose, e Salome;
41אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
41le quali, quand’egli era in Galilea, lo seguivano e lo servivano; e molte altre, che eran salite con lui a Gerusalemme.
42ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃
42Ed essendo già sera (poiché era Preparazione, cioè la vigilia del sabato),
43ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃
43venne Giuseppe d’Arimatea, consigliere onorato, il quale aspettava anch’egli il Regno di Dio; e, preso ardire, si presentò a Pilato e domandò il corpo di Gesù.
44ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃
44Pilato si maravigliò ch’egli fosse già morto; e chiamato a sé il centurione, gli domandò se era morto da molto tempo;
45וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃
45e saputolo dal centurione, donò il corpo a Giuseppe.
46והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃
46E questi, comprato un panno lino e tratto Gesù giù di croce, l’involse nel panno e lo pose in una tomba scavata nella roccia, e rotolò una pietra contro l’apertura del sepolcro.
47ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃
47E Maria Maddalena e Maria madre di Iose stavano guardando dove veniva deposto.