¹ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃

¹Poi, chiamati a sé i suoi dodici discepoli, diede loro potestà di cacciare gli spiriti immondi, e di sanare qualunque malattia e qualunque infermità.

²ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃

²Or i nomi de’ dodici apostoli son questi: Il primo Simone detto Pietro, e Andrea suo fratello; Giacomo di Zebedeo e Giovanni suo fratello;

³פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃

³Filippo e Bartolomeo; Toma e Matteo il pubblicano; Giacomo d’Alfeo e Taddeo;

⁴שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃

⁴Simone il Cananeo e Giuda l’Iscariota, quello stesso che poi lo tradì.

⁵את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃

⁵Questi dodici mandò Gesù, dando loro queste istruzioni: Non andate fra i Gentili, e non entrate in alcuna città de’ Samaritani,

⁶כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

⁶ma andate piuttosto alle pecore perdute della casa d’Israele.

⁷ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃

⁷E andando, predicate e dite: Il regno de’ cieli è vicino.

⁸רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃

⁸Sanate gl’infermi, risuscitate i morti, mondate i lebbrosi, cacciate i demoni; gratuitamente avete ricevuto, gratuitamente date.

⁹לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃

⁹Non fate provvisione né d’oro, né d’argento, né di rame nelle vostre cinture,

¹⁰ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃

¹⁰né di sacca da viaggio, né di due tuniche, né di calzari, né di bastone, perché l’operaio è degno del suo nutrimento.

¹¹וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃

¹¹Or in qualunque città o villaggio sarete entrati, informatevi chi sia ivi degno, e dimorate da lui finché partiate.

¹²ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃

¹²E quando entrerete nella casa, salutatela.

¹³והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃

¹³E se quella casa n’è degna, venga la pace vostra su lei: se poi non ne è degna la vostra pace torni a voi.

¹⁴וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃

¹⁴E se alcuno non vi riceve né ascolta le vostre parole, uscendo da quella casa o da quella città, scotete la polvere da’ vostri piedi.

¹⁵אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃

¹⁵In verità io vi dico che il paese di Sodoma e di Gomorra, nel giorno del giudizio, sarà trattato con meno rigore di quella città.

¹⁶הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃

¹⁶Ecco, io vi mando come pecore in mezzo ai lupi; siate dunque prudenti come i serpenti e semplici come le colombe.

¹⁷והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃

¹⁷E guardatevi dagli uomini; perché vi metteranno in man de’ tribunali e vi flagelleranno nelle loro sinagoghe;

¹⁸ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃

¹⁸e sarete menati davanti a governatori e re per cagion mia, per servir di testimonianza dinanzi a loro ed ai Gentili.

¹⁹וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃

¹⁹Ma quando vi metteranno nelle loro mani, non siate in ansietà del come parlerete o di quel che avrete a dire; perché in quell’ora stessa vi sarà dato ciò che avrete a dire.

²⁰כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃

²⁰Poiché non siete voi che parlate, ma è lo Spirito del Padre vostro che parla in voi.

²¹והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃

²¹Or il fratello darà il fratello a morte, e il padre il figliuolo; e i figliuoli si leveranno contro i genitori e li faranno morire.

²²והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

²²E sarete odiati da tutti a cagion del mio nome; ma chi avrà perseverato sino alla fine sarà salvato.

²³ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃

²³E quando vi perseguiteranno in una città, fuggite in un’altra; perché io vi dico in verità che non avrete finito di percorrere le città d’Israele, prima che il Figliuol dell’uomo sia venuto.

²⁴אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃

²⁴Un discepolo non è da più del maestro, né un servo da più del suo signore.

²⁵דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃

²⁵Basti al discepolo di essere come il suo maestro, e al servo d’essere come il suo signore. Se hanno chiamato Beelzebub il padrone, quanto più chiameranno così quei di casa sua!

²⁶על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

²⁶Non li temete dunque; poiché non v’è niente di nascosto che non abbia ad essere scoperto, né di occulto che non abbia a venire a notizia.

²⁷את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃

²⁷Quello ch’io vi dico nelle tenebre, ditelo voi nella luce; e quel che udite dettovi all’orecchio, predicatelo sui tetti.

²⁸ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃

²⁸E non temete coloro che uccidono il corpo, ma non possono uccider l’anima; temete piuttosto colui che può far perire e l’anima e il corpo nella geenna.

²⁹הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃

²⁹Due passeri non si vendon essi per un soldo? Eppure non ne cade uno solo in terra senza il volere del Padre vostro.

³⁰ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃

³⁰Ma quant’è a voi, perfino i capelli del vostro capo son tutti contati.

³¹לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃

³¹Non temete dunque; voi siete da più di molti passeri.

³²הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

³²Chiunque dunque mi riconoscerà davanti agli uomini, anch’io riconoscerò lui davanti al Padre mio che è ne’ cieli.

³³ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

³³Ma chiunque mi rinnegherà davanti agli uomini, anch’io rinnegherò lui davanti al Padre mio che è nei cieli.

³⁴אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃

³⁴Non pensate ch’io sia venuto a metter pace sulla terra; non son venuto a metter pace, ma spada.

³⁵כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃

³⁵Perché son venuto a dividere il figlio da suo padre, e la figlia da sua madre, e la nuora dalla suocera;

³⁶ואיבי איש אנשי ביתו׃

³⁶e i nemici dell’uomo saranno quelli stessi di casa sua.

³⁷האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃

³⁷Chi ama padre o madre più di me, non è degno di me; e chi ama figliuolo o figliuola più di me, non è degno di me;

³⁸ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃

³⁸e chi non prende la sua croce e non vien dietro a me, non è degno di me.

³⁹המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃

³⁹Chi avrà trovato la vita sua la perderà; e chi avrà perduto la sua vita per cagion mia, la troverà.

⁴⁰המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃

⁴⁰Chi riceve voi riceve me; e chi riceve me, riceve colui che mi ha mandato.

⁴¹המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃

⁴¹Chi riceve un profeta come profeta, riceverà premio di profeta; e chi riceve un giusto come giusto, riceverà premio di giusto.

⁴²והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

⁴²E chi avrà dato da bere soltanto un bicchier d’acqua fresca ad uno di questi piccoli, perché è un mio discepolo, io vi dico in verità che non perderà punto il suo premio.