¹ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה׃

¹Sei giorni dopo, Gesù prese seco Pietro, Giacomo e Giovanni suo fratello, e li condusse sopra un alto monte, in disparte.

²וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃

²E fu trasfigurato dinanzi a loro; la sua faccia risplendé come il sole, e i suoi vestiti divennero candidi come la luce.

³והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו׃

³Ed ecco apparvero loro Mosè ed Elia, che stavan conversando con lui.

⁴ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃

⁴E Pietro prese a dire a Gesù: Signore, egli è bene che stiamo qui; se vuoi, farò qui tre tende: una per te, una per Mosè ed una per Elia.

⁵עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃

⁵Mentr’egli parlava ancora, ecco una nuvola luminosa li coperse della sua ombra, ed ecco una voce dalla nuvola che diceva: Questo è il mio diletto Figliuolo, nel quale mi sono compiaciuto; ascoltatelo.

⁶ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד׃

⁶E i discepoli, udito ciò, caddero con la faccia a terra, e furon presi da gran timore.

⁷ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו ואל תיראו׃

⁷Ma Gesù, accostatosi, li toccò e disse: Levatevi, e non temete.

⁸וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃

⁸Ed essi, alzati gli occhi, non videro alcuno, se non Gesù tutto solo.

⁹וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃

⁹Poi, mentre scendevano dal monte, Gesù diede loro quest’ordine: Non parlate di questa visione ad alcuno, finché il Figliuol dell’uomo sia risuscitato dai morti.

¹⁰וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃

¹⁰E i discepoli gli domandarono: Perché dunque dicono gli scribi che prima deve venir Elia?

¹¹ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃

¹¹Ed egli, rispondendo, disse loro: Certo, Elia deve venire e ristabilire ogni cosa.

¹²אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃

¹²Ma io vi dico: Elia è già venuto, e non l’hanno riconosciuto; anzi, gli hanno fatto tutto quello che hanno voluto; così anche il Figliuol dell’uomo ha da patire da loro.

¹³אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃

¹³Allora i discepoli intesero ch’era di Giovanni Battista ch’egli aveva loro parlato.

¹⁴ויהי כבואם אל המון העם ויגש אליו איש ויכרע על ברכיו לנגדו׃

¹⁴E quando furon venuti alla moltitudine, un uomo gli s’accostò, gettandosi in ginocchio davanti a lui,

¹⁵ויאמר אדני רחם נא על בני כי מכה ירח הוא וחליו רע כי פעמים רבות הוא נפל באש ופעמים רבות אל תוך המים׃

¹⁵e dicendo: Signore, abbi pietà del mio figliuolo, perché è lunatico e soffre molto; spesso, infatti, cade nel fuoco e spesso nell’acqua.

¹⁶ואביא אתו אל תלמידיך ולא יכלו לרפא לו׃

¹⁶L’ho menato ai tuoi discepoli, e non l’hanno potuto guarire.

¹⁷ויען ישוע ויאמר הוי דור בלתי מאמין ופתלתל עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אותו אלי הנה׃

¹⁷E Gesù, rispondendo, disse: O generazione incredula e perversa! Fino a quando sarò con voi? Fino a quando vi sopporterò? Menatemelo qua.

¹⁸ויגער בו ישוע ויצא השד ממנו וירפא הנער מן השעה ההיא׃

¹⁸E Gesù sgridò l’indemoniato, e il demonio uscì da lui; e da quell’ora il fanciullo fu guarito.

¹⁹ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃

¹⁹Allora i discepoli, accostatisi a Gesù in disparte, gli chiesero: Perché non l’abbiam potuto cacciar noi?

²⁰ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃

²⁰E Gesù rispose loro: A cagion della vostra poca fede; perché in verità io vi dico: Se avete fede quanto un granel di senapa, potrete dire a questo monte: Passa di qua là, e passerà; e niente vi sarà impossibile.

²¹אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃

²¹Or questa specie di demoni non esce se non mediante la preghiera e il digiuno.

²²ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃

²²Or com’essi percorrevano insieme la Galilea Gesù disse loro: Il Figliuol dell’uomo sta per esser dato nelle mani degli uomini;

²³ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃

²³e l’uccideranno, e al terzo giorno risusciterà. Ed essi ne furono grandemente contristati.

²⁴ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃

²⁴E quando furon venuti a Capernaum, quelli che riscotevano le didramme si accostarono a Pietro e dissero: Il vostro maestro non paga egli le didramme?

²⁵ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃

²⁵Egli rispose: Sì. E quando fu entrato in casa, Gesù lo prevenne e gli disse: Che te ne pare, Simone? i re della terra da chi prendono i tributi o il censo? dai loro figliuoli o dagli stranieri?

²⁶ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃

²⁶Dagli stranieri, rispose Pietro. Gesù gli disse: I figliuoli, dunque, ne sono esenti.

²⁷אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃

²⁷Ma, per non scandalizzarli, vattene al mare, getta l’amo e prendi il primo pesce che verrà su; e, apertagli la bocca, troverai uno statere. Prendilo, e dallo loro per me e per te.