¹כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

¹Poiché il regno de’ cieli è simile a un padron di casa, il quale, in sul far del giorno, uscì a prender ad opra de’ lavoratori per la sua vigna.

²והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃

²E avendo convenuto coi lavoratori per un denaro al giorno, li mandò nella sua vigna.

³ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

³Ed uscito verso l’ora terza, ne vide degli altri che se ne stavano sulla piazza disoccupati,

⁴ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

⁴e disse loro: Andate anche voi nella vigna, e vi darò quel che sarà giusto. Ed essi andarono.

⁵ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

⁵Poi, uscito ancora verso la sesta e la nona ora, fece lo stesso.

⁶ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃

⁶Ed uscito verso l’undicesima, ne trovò degli altri in piazza e disse loro: Perché ve ne state qui tutto il giorno inoperosi?

⁷ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

⁷Essi gli dissero: Perché nessuno ci ha presi a giornata. Egli disse loro: Andate anche voi nella vigna.

⁸ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

⁸Poi, fattosi sera, il padron della vigna disse al suo fattore: Chiama i lavoratori e paga loro la mercede, cominciando dagli ultimi fino ai primi.

⁹ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

⁹Allora, venuti quei dell’undicesima ora, ricevettero un denaro per uno.

¹⁰ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃

¹⁰E venuti i primi, pensavano di ricever di più; ma ricevettero anch’essi un denaro per uno.

¹¹ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

¹¹E ricevutolo, mormoravano contro al padron di casa, dicendo:

¹²אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃

¹²Questi ultimi non han fatto che un’ora e tu li hai fatti pari a noi che abbiamo portato il peso della giornata e il caldo.

¹³ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

¹³Ma egli, rispondendo a un di loro, disse: Amico, io non ti fo alcun torto; non convenisti meco per un denaro?

¹⁴קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

¹⁴Prendi il tuo, e vattene; ma io voglio dare a quest’ultimo quanto a te.

¹⁵הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

¹⁵Non m’è lecito far del mio ciò che voglio? o vedi tu di mal occhio ch’io sia buono?

¹⁶ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

¹⁶Così gli ultimi saranno primi, e i primi ultimi.

¹⁷ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

¹⁷Poi Gesù, stando per salire a Gerusalemme, trasse da parte i suoi dodici discepoli; e, cammin facendo, disse loro:

¹⁸הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

¹⁸Ecco, noi saliamo a Gerusalemme, e il Figliuol dell’uomo sarà dato nelle mani de’ capi sacerdoti e degli scribi;

¹⁹ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

¹⁹ed essi lo condanneranno a morte, e lo metteranno nelle mani dei Gentili per essere schernito e flagellato e crocifisso; ma il terzo giorno risusciterà.

²⁰אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

²⁰Allora la madre de’ figliuoli di Zebedeo s’accostò a lui co’ suoi figliuoli, prostrandosi e chiedendogli qualche cosa.

²¹ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

²¹Ed egli le domandò: Che vuoi? Ella gli disse: Ordina che questi miei due figliuoli seggano l’uno alla tua destra e l’altro alla tua sinistra, nel tuo regno.

²²ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃

²²E Gesù, rispondendo, disse: Voi non sapete quel che chiedete. Potete voi bere il calice che io sto per bere? Essi gli dissero: Sì, lo possiamo.

²³ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

²³Egli disse loro: Voi certo berrete il mio calice; ma quant’è al sedermi a destra o a sinistra non sta a me il darlo, ma è per quelli a cui è stato preparato dal Padre mio.

²⁴ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃

²⁴E i dieci, udito ciò, furono indignati contro i due fratelli.

²⁵וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

²⁵Ma Gesù, chiamatili a sé, disse: Voi sapete che i principi delle nazioni le signoreggiano, e che i grandi usano potestà sopra di esse.

²⁶ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

²⁶Ma non è così tra voi; anzi, chiunque vorrà esser grande fra voi, sarà vostro servitore;

²⁷והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

²⁷e chiunque fra voi vorrà esser primo, sarà vostro servitore;

²⁸כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

²⁸appunto come il Figliuol dell’uomo non è venuto per esser servito ma per servire, e per dar la vita sua come prezzo di riscatto per molti.

²⁹ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃

²⁹E come uscivano da Gerico, una gran moltitudine lo seguì.

³⁰והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃

³⁰Ed ecco che due ciechi, seduti presso la strada, avendo udito che Gesù passava, si misero a gridare: Abbi pietà di noi, Signore, figliuol di Davide!

³¹ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

³¹Ma la moltitudine li sgridava, perché tacessero; essi però gridavan più forte: Abbi pietà di noi, Signore, figliuol di Davide!

³²ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃

³²E Gesù, fermatosi, li chiamò e disse: Che volete ch’io vi faccia?

³³ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

³³Ed essi: Signore, che s’aprano gli occhi nostri.

³⁴ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃

³⁴Allora Gesù, mosso a pietà, toccò gli occhi loro, e in quell’istante ricuperarono la vista e lo seguirono. Matteo Capitolo 21