¹ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃

¹Maria ed Aaronne parlarono contro Mosè a cagione della moglie Cuscita che avea preso; poiché avea preso una moglie Cuscita.

²ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃

²E dissero: "L’Eterno ha egli parlato soltanto per mezzo di Mosè? non ha egli parlato anche per mezzo nostro?" E l’Eterno l’udì.

³והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃

³Or Mosè era un uomo molto mansueto, più d’ogni altro uomo sulla faccia della terra.

⁴ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃

⁴E l’Eterno disse a un tratto a Mosè, ad Aaronne e a Maria: "Uscite voi tre, e andate alla tenda di convegno". E uscirono tutti e tre.

⁵וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃

⁵E l’Eterno scese in una colonna di nuvola, si fermò all’ingresso della tenda, e chiamò Aaronne e Maria; ambedue si fecero avanti.

⁶ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃

⁶E l’Eterno disse: "Ascoltate ora le mie parole; se v’è tra voi alcun profeta, io, l’Eterno, mi faccio conoscere a lui in visione, parlo con lui in sogno.

⁷לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃

⁷Non così coi mio servitore Mosè, che è fedele in tutta la mia casa.

⁸פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃

⁸Con lui io parlo a tu per tu, facendomi vedere, e non per via d’enimmi; ed egli contempla la sembianza dell’Eterno. Perché dunque non avete temuto di parlar contro il mio servo, contro Mosè?"

⁹ויחר אף יהוה בם וילך׃

⁹E l’ira dell’Eterno s’accese contro loro, ed egli se ne andò,

¹⁰והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃

¹⁰e la nuvola si ritirò di sopra alla tenda; ed ecco che Maria era lebbrosa, bianca come neve; Aaronne guardò Maria, ed ecco era lebbrosa.

¹¹ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃

¹¹E Aaronne disse a Mosè: "Deh, signor mio, non ci far portare la pena di un peccato che abbiamo stoltamente commesso, e di cui siamo colpevoli.

¹²אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃

¹²Deh, ch’ella non sia come il bimbo nato morto, la cui carne è già mezzo consumata quand’esce dal seno materno!"

¹³ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃

¹³E Mosè gridò all’Eterno dicendo: "Guariscila, o Dio, te ne prego!"

¹⁴ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃

¹⁴E l’Eterno rispose a Mosè: "Se suo padre le avesse sputato in viso, non ne porterebbe ella la vergogna per sette giorni? Stia dunque rinchiusa fuori del campo sette giorni; poi, vi sarà di nuovo ammessa".

¹⁵ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃

¹⁵Maria dunque fu rinchiusa fuori del campo sette giorni; e il popolo non si mise in cammino finché Maria non fu riammessa al campo.

¹⁶ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃

¹⁶Poi il popolo partì da Hatseroth, e si accampò nel deserto di Paran.