¹על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

¹Là presso i fiumi di Babilonia, sedevamo ed anche piangevamo ricordandoci di Sion.

²על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

²Ai salici delle sponde avevamo appese le nostre cetre.

³כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

³Poiché là quelli che ci avevan menati in cattività ci chiedevano dei canti, quelli che ci predavano, delle canzoni d’allegrezza, dicendo: Cantateci delle canzoni di Sion!

⁴איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

⁴Come potremmo noi cantare le canzoni dell’Eterno in terra straniera?

⁵אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

⁵Se io ti dimentico, o Gerusalemme, dimentichi la mia destra le sue funzioni,

⁶תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

⁶resti la mia lingua attaccata al palato se io non mi ricordo di te, se non metto Gerusalemme al disopra d’ogni mia allegrezza.

⁷זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

⁷Ricordati, o Eterno, dei figliuoli di Edom, che nel giorno di Gerusalemme dicevano: Spianatela, spianatela, fin dalle fondamenta!

⁸בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

⁸O figliuola di Babilonia, che devi esser distrutta, beati chi ti darà la retribuzione del male che ci hai fatto!

⁹אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

⁹Beato chi piglierà i tuoi piccoli bambini e li sbatterà contro la roccia!