¹משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃

¹Cantico di Davide, quand’era nella spelonca. Preghiera. Io grido con la mia voce all’Eterno; con la mia voce supplico l’Eterno.

²אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃

²Effondo il mio lamento dinanzi a lui, espongo dinanzi a lui la mia tribolazione.

³בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃

³Quando lo spirito mio è abbattuto in me, tu conosci il mio sentiero. Sulla via per la quale io cammino, essi hanno nascosto un laccio per me.

⁴הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃

⁴Guarda alla mia destra e vedi; non v’è alcuno che mi riconosca. Ogni rifugio m’è venuto a mancare: non v’è alcuno che abbia cura dell’anima mia.

⁵זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃

⁵Io grido a te, o Eterno. Io dico: Tu sei il mio rifugio, la mia parte nella terra dei viventi.

⁶הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃

⁶Sii attento al mio grido, perché son ridotto in molto misero stato. Liberami da quelli che mi perseguitano, perché sono più forti di me.

⁷הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃

⁷Trai di prigione l’anima mia, ond’io celebri il tuo nome. I giusti trionferanno meco, perché m’avrai colmato di beni.