¹על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

¹Non v’è dunque ora alcuna condanna per quelli che sono in Cristo Gesù;

²כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃

²perché la legge dello Spirito della vita in Cristo Gesù mi ha affrancato dalla legge del peccato e della morte.

³כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃

³Poiché quel che era impossibile alla legge, perché la carne la rendeva debole, Iddio l’ha fatto; mandando il suo proprio Figliuolo in carne simile a carne di peccato e a motivo del peccato, ha condannato il peccato nella carne,

⁴למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

⁴affinché il comandamento della legge fosse adempiuto in noi, che camminiamo non secondo la carne, ma secondo lo spirito.

⁵כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃

⁵Poiché quelli che son secondo la carne, hanno l’animo alle cose della carne; ma quelli che son secondo lo spirito, hanno l’animo alle cose dello spirito.

⁶כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃

⁶Perché ciò a cui la carne ha l’animo è morte, ma ciò a cui lo spirito ha l’animo, è vita e pace;

⁷יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃

⁷poiché ciò a cui la carne ha l’animo è inimicizia contro Dio, perché non è sottomesso alla legge di Dio, e neppure può esserlo;

⁸ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃

⁸e quelli che sono nella carne, non possono piacere a Dio.

⁹ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃

⁹Or voi non siete nella carne ma nello spirito, se pur lo Spirito di Dio abita in voi; ma se uno non ha lo Spirito di Cristo, egli non è di lui.

¹⁰ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃

¹⁰E se Cristo è in voi, ben è il corpo morto a cagione del peccato; ma lo spirito è vita a cagion della giustizia.

¹¹ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃

¹¹E se lo Spirito di colui che ha risuscitato Gesù dai morti abita in voi, Colui che ha risuscitato Cristo Gesù dai morti vivificherà anche i vostri corpi mortali per mezzo del suo Spirito che abita in voi.

¹²לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃

¹²Così dunque, fratelli, noi siam debitori non alla carne per viver secondo la carne;

¹³כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃

¹³perché se vivete secondo la carne, voi morrete; ma se mediante lo Spirito mortificate gli atti del corpo, voi vivrete;

¹⁴כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃

¹⁴poiché tutti quelli che son condotti dallo Spirito di Dio, son figliuoli di Dio.

¹⁵כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃

¹⁵Poiché voi non avete ricevuto lo spirito di servitù per ricader nella paura; ma avete ricevuto lo spirito d’adozione, per il quale gridiamo: Abba! Padre!

¹⁶והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃

¹⁶Lo Spirito stesso attesta insieme col nostro spirito, che siamo figliuoli di Dio;

¹⁷ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃

¹⁷e se siamo figliuoli, siamo anche eredi; eredi di Dio e coeredi di Cristo, se pur soffriamo con lui, affinché siamo anche glorificati con lui.

¹⁸כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃

¹⁸Perché io stimo che le sofferenze del tempo presente non siano punto da paragonare con la gloria che ha da essere manifestata a nostro riguardo.

¹⁹כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃

¹⁹Poiché la creazione con brama intensa aspetta la manifestazione dei figliuoli di Dio;

²⁰כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃

²⁰perché la creazione è stata sottoposta alla vanità, non di sua propria volontà, ma a cagion di colui che ve l’ha sottoposta,

²¹אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃

²¹non senza speranza però che la creazione stessa sarà anch’ella liberata dalla servitù della corruzione, per entrare nella libertà della gloria dei figliuoli di Dio.

²²כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃

²²Poiché sappiamo che fino ad ora tutta la creazione geme insieme ed è in travaglio;

²³ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃

²³non solo essa, ma anche noi, che abbiamo le primizie dello Spirito, anche noi stessi gemiamo in noi medesimi, aspettando l’adozione, la redenzione del nostro corpo.

²⁴כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃

²⁴Poiché noi siamo stati salvati in isperanza. Or la speranza di quel che si vede, non è speranza; difatti, quello che uno vede, perché lo spererebbe egli ancora?

²⁵אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃

²⁵Ma se speriamo quel che non vediamo, noi l’aspettiamo con pazienza.

²⁶וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃

²⁶Parimente ancora, lo Spirito sovviene alla nostra debolezza; perché noi non sappiamo pregare come si conviene; ma lo Spirito intercede egli stesso per noi con sospiri ineffabili;

²⁷והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃

²⁷e Colui che investiga i cuori conosce qual sia il sentimento dello Spirito, perché esso intercede per i santi secondo Iddio.

²⁸והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃

²⁸Or noi sappiamo che tutte le cose cooperano al bene di quelli che amano Dio, i quali son chiamati secondo il suo proponimento.

²⁹כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃

²⁹Perché quelli che Egli ha preconosciuti, li ha pure predestinati ad esser conformi all’immagine del suo Figliuolo, ond’egli sia il primogenito fra molti fratelli;

³⁰ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃

³⁰e quelli che ha predestinati, li ha pure chiamati; e quelli che ha chiamati, li ha pure giustificati; e quelli che ha giustificati, li ha pure glorificati.

³¹ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃

³¹Che diremo dunque a queste cose? Se Dio è per noi, chi sarà contro di noi?

³²אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃

³²Colui che non ha risparmiato il suo proprio Figliuolo, ma l’ha dato per tutti noi, come non ci donerà egli anche tutte le cose con lui?

³³מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃

³³Chi accuserà gli eletti di Dio? Iddio è quel che li giustifica.

³⁴ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃

³⁴Chi sarà quel che li condanni? Cristo Gesù è quel che è morto; e, più che questo, è risuscitato; ed è alla destra di Dio; ed anche intercede per noi.

³⁵מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃

³⁵Chi ci separerà dall’amore di Cristo? Sarà forse la tribolazione, o la distretta, o la persecuzione, o la fame, o la nudità, o il pericolo, o la spada?

³⁶ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

³⁶Come è scritto: Per amor di te noi siamo tutto il giorno messi a morte; siamo stati considerati come pecore da macello.

³⁷אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃

³⁷Anzi, in tutte queste cose, noi siam più che vincitori, in virtù di colui che ci ha amati.

³⁸ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃

³⁸Poiché io son persuaso che né morte, né vita, né angeli, né principati, né cose presenti, né cose future,

³⁹לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃

³⁹né potestà, né altezza, né profondità, né alcun’altra creatura potranno separarci dall’amore di Dio, che è in Cristo Gesù, nostro Signore.