¹אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃

¹Dov’è andato il tuo amico, o la più bella fra le donne? Da che parte s’è vòlto l’amico tuo? Noi lo cercheremo teco.

²דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים׃

²Il mio amico è disceso nel suo giardino, nell’aie degli aromi a pasturare i greggi ne’ giardini, e coglier gigli.

³אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׃

³Io sono dell’amico mio; e l’amico mio, che pastura il gregge fra i gigli, è mio.

⁴יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות׃

⁴Amica mia, tu sei bella come Tirtsa, vaga come Gerusalemme, tremenda come un esercito a bandiere spiegate.

⁵הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד׃

⁵Storna da me gli occhi tuoi, che mi turbano. I tuoi capelli son come una mandra di capre, sospese ai fianchi di Galaad.

⁶שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃

⁶I tuoi denti son come un branco di pecore, che tornano dal lavatoio; tutte hanno de’ gemelli, non ve n’è alcuna che sia sterile;

⁷כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃

⁷le tue gote, dietro al tuo velo, son come un pezzo di melagrana.

⁸ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃

⁸Ci son sessanta regine, ottanta concubine, e fanciulle senza numero;

⁹אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃

⁹ma la mia colomba, la perfetta mia, è unica; è l’unica di sua madre, la prescelta di colei che l’ha partorita. Le fanciulle la vedono, e la proclaman beata; la vedon pure le regine e le concubine, e la lodano.

¹⁰מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃

¹⁰Chi è colei che appare come l’alba, bella come la luna, pura come il sole, tremenda come un esercito a bandiere spiegate?

¹¹אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים׃

¹¹Io son discesa nel giardino de’ noci a vedere le piante verdi della valle, a veder se le viti mettevan le loro gemme, se i melagrani erano in fiore.

¹²לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב׃

¹²Io non so come, il mio desiderio m’ha resa simile ai carri d’Amminadab.

¹³שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃

¹³(H7-1) Torna, torna, o Sulamita, torna, torna, che ti miriamo. Perché mirate la Sulamita come una danza a due schiere?