¹וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

¹E l’angelo che parlava meco tornò, e mi svegliò come si sveglia un uomo dal sonno.

²ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

²E mi disse: "Che vedi?" Io risposi: "Ecco, vedo un candelabro tutto d’oro, che ha in cima un vaso, ed è munito delle sue sette lampade, e di sette tubi per le lampade che stanno in cima;

³ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

³e vicino al candelabro stanno due ulivi; l’uno a destra del vaso, e l’altro alla sua sinistra".

⁴ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

⁴E io presi a dire all’angelo che parlava meco: "Che significan queste cose, signor mio?"

⁵ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

⁵L’angelo che parlava meco rispose e disse: "Non sai quel che significhino queste cose?" E io dissi: "No, mio signore".

⁶ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

⁶Allora egli rispondendo, mi disse: "E’ questa la parola che l’Eterno rivolge a Zorobabele: Non per potenza, né per forza, ma per lo spirito mio, dice l’Eterno degli eserciti.

⁷מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

⁷Chi sei tu, o gran monte, davanti a Zorobabele? Tu diventerai pianura; ed egli porterà innanzi la pietra della vetta, in mezzo alle grida di: Grazia, grazia, su di lei!".

⁸ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

⁸E la parola dell’Eterno mi fu rivolta in questi termini:

⁹ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

⁹"Le mani di Zorobabele hanno gettato le fondamenta di questa casa, e le sue mani la finiranno; e tu saprai che l’Eterno degli eserciti mi ha mandato a voi.

¹⁰כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

¹⁰Poiché chi potrebbe sprezzare il giorno delle piccole cose, quando quei sette là, gli occhi dell’Eterno che percorrono tutta la terra, vedono con gioia il piombino in mano a Zorobabele?"

¹¹ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

¹¹E io riposi e gli dissi: "Che significano questi due ulivi a destra e a sinistra del candelabro?"

¹²ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

¹²E per la seconda volta io presi a dire: "Che significano questi due ramoscelli d’ulivo che stanno allato ai due condotti d’oro per cui scorre l’olio dorato?"

¹³ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

¹³Ed egli rispose e mi disse: "Non sai che significhino queste cose?" Io risposi: "No, signor mio".

¹⁴ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃

¹⁴Allora egli disse: "Questi sono i due unti che stanno presso il Signore di tutta la terra".